ברכות
אם את ברכות התורה אנו מברכים פעם אחת ביום (בברכות השחר) ומכוונים להוציא ידי חובה את כל התורה שנלמד במשך היום והלילה מדוע אנו לא עושים כך גם בברכות הנהנין (שהכל, מזונות וכו')
לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו מונח בזכרוני דעת הרב שעל מרק שיש בו גם ירקות, יש לברך אדמה על הירקות ושהכל על המרק, משום ששניהם כעיקר. ושאלתי היא מה הדין במקרה שהיקרות מגורדים במגרדת, האם יחשבו כעיקר או מכיון שאין דרך לאכלם כך (בלי מרק) יהיו טפלים למרק. יורנו המורה ושכמ"ה. אליה כלף
ראשית, מדובר בירקות שדרכם להיאכל מבושלים או גם מבושלים. שנית, הצורך בשתי ברכות, רק כשהנוזל של המרק בפני עצמו והירקות בפני עצמם, כלומר השותה מרק לא בהכרח מכניס לפיו ירק, והמכניס לפיו ירק לא בהכרח מכניס לפיו מרק. לא כן כשהירק טחון במגרדת, ככל שהוא טחון הרי המרק והירק מעורבים, ולכן ברכה אחת להם, בורא פרי האדמה.
אם את ברכות התורה אנו מברכים פעם אחת ביום (בברכות השחר) ומכוונים להוציא ידי חובה את כל התורה שנלמד במשך היום והלילה מדוע אנו לא עושים כך גם בברכות הנהנין (שהכל, מזונות וכו')
שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו
רציתי לשאול שאלה את מורנו ורבנו מדוע יהודי תימן אומרים "תלין בטוב" אף על פי שהפסוק אומר "נפשו בטוב תלין" ואילו הספרדים אכן אומרים "בטוב תלין".
תודה
שלום לכבוד הרב,
הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד, מהם המנהגים השונים (אשכנזים, ספרדים ותימנים) בנושא של ברכת המזון במקום שבו לא אכלו לחם, אמנם "קבעו סעודה". מהי ההגדרה, לפי כל אחד מן המנהגים לקביעות סעודה, ומתי מברכים ברכת המזון גם בלי לאכול לחם?
תודה רבה ושנה טובה.
מה המבחן הקובע לחיוב ברכה ראשונה, הנאת חיך או דווקא כאשר צורך אותם כאוכלין?
מהו המבחן הקובע לחיוב ברכה אחרונה, האם עפ"י האפקט התזונתי של הויטמינים?
האם יש לברך על המים ששותה לצורך סיוע בבליעת התרופה או הויטמין?
לק״י
שלום לרב.
מהרי״ץ בעץ חיים ״אחר שהוריד רגליו על הארץ אז מתחיל להלך ולברך״ ומציין כי ״וכ״כ הב״ח משום הגמרא״ שכך הסדר בגמרא, לפני ״שעשה לי כל צרכי״ וכו׳.
והרמב״ם כתב ״כשמהלך לצאת לדרך מברך וכו׳״
אני מבין שמברך זאת בסמיכות לפתח, מעט לפני מעט אחרי-
א. האם הבנתי נכונה?
ב. מדוע פסק הרמב״ם שמברך דווקא בסמיכות ליציאה לדרך?
ג. ובנוסף בנסיון להבין מעט יותר את דרכו של מוהרי״ק, מדוע אינו נוגע בנק׳ זאת על אתר?
והאם הוא מתייחס לזה במקום אחר?
תודה ושכרכם מן השמיים.
בספר ברכת משה מופיע:
לחמית - ברכתה מזונות. ואם קבע עליה סעודה - ברכתה המוציא.
השאלות שלי:
א. מדוע, שהרי צורת פת עליו ואיננו שונה כלל ממצה של לפסח, כעין מצה מוקטנת.
ב. האם המוציא מתייחס רק ללחם שאנשים אוכלים אותו כסעודה ולא כנשנוש?
ג. מה יש לו 'צורת פת' לארוחה ומה לא?
ד. מה זה "צורת" פת, האם צורה גיאומטרית, או צורה=מהות, כלומר מאפה שמשתמשים בו כמו פת?
שלום לרב אשמח אם הרב יבהיר על שאלה מתאריך י"ד אייר הרב כותב שברכת יין מתוק הגפן, ואילו על שאלה מתאריך כ"ז סיון הרב כותב שברכתו שהכל. אז מה הדין?
יורנו רבינו, 1 - האם יש לבעל ולאשה לברך 'הטוב והמטיב' או 'שהחיינו' בשם ומלכות כשנולד להם בן או בת? 2 - האם מותר לברך בהבדלה ברכת בשמים (הנותן ריח טוב) על לימון? 3 - אדם שהתעורר באמצע הלילה וחזר לישן אחר עמוה"ש או אחר הנץ החמה (ועדיין לא התפלל) והתעורר לפני חצות היום האם יברך ברכות השחר כרגיל? 4 - אדם שנטל ידיו עם ברכה לפני מנחה ומיד לאחר מנחה התחיל סעודתו עם פת, האם יטול ודיו לפת ויברך? 5 - אשה בהריון שהתחילו הצירים בשבת והיא בכאבים האם יכולה להתקלח במים חמים? 6 - אפשך לסמוך על העירוב שיש למשל בירושלים ולטלטל במקום צורך?
זימון נשים תוכן השאלה: כבוד הרב שלום,
ברצוני לשאול מה המקור ההלכתי לזימון נשים, במידה ורק נשים סועדות. האם יש חיוב בזימון במצב כזה?
בתודה,