מעין שלש פוטרת פרי האדמה?
שלום לרב האוכל כזית תמרים וכזית בוטנים, האם ברכת מעין שלש על התמרים פוטרת גם את הברכה האחרונה על הבוטנים?
תודה רבה.
לא. אלא עליו לברך בורא נפשות על הבוטנים, וברכה מעין שלוש על התמרים. כי רק על פירות עץ מסוגים שונים (כזית תמרים, וכזית שקדים) פסק רבינו, ברכות, סוף פרק ח, שמברך רק ברכה מעין שלוש, בגלל שכולם פירות עץ הם (תמרים ושקדים), אבל פירות אדמה אינם בכלל פירוץ עץ, וכן פסק השו"ע, או"ח, רח, יג. ולפי מארי וכף החיים יש להקדים ברכת בורא נפשות ואח"כ ברכה מעין שלוש, ולפי החכם בן אבא שאול, יש להקדים ברכת מעין שלוש, ואח"כ ברכת בורא נפשות. תוכל להאזין באתר נצח ישראל באודיו - הלכה יומית בעניין זה.
תכנים לקריאה נוספת
תיקון הגשם
שלום וברכה לכבוד הרב,
ידוע לי המנהג הקדמון שבו הש"צ מכריז לפני תפילת מוסף ואז מתפללים לחש וחזרה לנוהגים ואמרים מוריד הגשם בשניהם,
אינני מבין כיצד יש היום הנוהגים שלא מכריז הש"צ לפני תפילת המוסף ואומרים בלחש מוריד הטל, ובחזרה אומר שליח הציבור תיקון הגשם ואז מוריד הגשם (נאמר לי שזה ע"פ הלבוש).
כיצד הדבר אפשרי שהציבור והש"צ מתפללים שונה, בסופו של מעשה היחיד לא אומר מוריד הגשם אלא רק בתפילת המנחה כתוצאה מזה, והש"צ אומר יחידי מוריד הגשם בתפילת המוסף.
אודה לרבנו יבאר לי הנושא.
ושכרו כפול מן השמים.
ברכות השחר
שלום הרב
קראתי ברמב"ם בהלכות תפילה לגבי ברכות השחר שברכה שלא נתחייבתי בה איני צריך לברך (כגון "הנותן לשכוי בינה" ) וגם בשו"ת הרב יוסף קאפח הרב כותב מתוך דיברי הרמב"ם שכוונתו של הרמב"ם היא גם אם עבר זמן הברכה עדיין יכול לברך אותה (רק ברכות השחר )
ואני יודע שכיום אומרים את כל ברכות השחר בין שנתחיבתי בין אם לא
מה עלי לעשות ?
שינוי מקום בסעודה-לצורך הסעודה
האם אדם שיצא מביתו( או מחדרו) באמצע הסעודה, להביא עוד אוכל או שתיה,או אפילו רק הלך להתפנות. האם זה נחשב שינוי מקום וצריך לברך אחרי ולפני, או שנאמר שהמקרים בהלכה שנחשב שינוי מקום, דיברו רק על מצב שהאדם שינה מקומו שלא לצורך הסעודה(לקראת חתן,או שיצא לדבר עם חבירו), אבל אם יצא לצורך הסעודה, אינו נחשב ששינה את מקומו?
כמו למשל בסוכה, שאם יצא להביא משהו, אין צריך לחזור ולברך.
אופן ההודאה לה' למי שניצל מהטבח בישיבת "מרכז הרב"
סיפורו האישי של הבחור דורון נדב יצ"ו אשר ניצל מהטבח, בירור ההלכה של אופני ההודייה לה' בנסיבות אלו.
ברכת יוצר אור מעוותת
שלום וברכה מארי. שתי שאלות לי אליך.
1) ע"פ דברי מארי במשנה תורה מהדורתו, עמ' ל, וע"פ דברי הרמב"ם "שחרית, פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור, יצא". האם יצא אדם שמברך כך בשחרית: בא"י אמ"ה(על דעת שזו ברכת מעריב ערבים) אשר בדברו מעריב ערבים.... ומבדיל בין יום ובין לילה, ה' צבאות שמו קדוש ישראל. בא"י(על דעת שזו ברכת יוצר אור) יוצר המאורות. לפי הבנתי את דברי מארי קאפח, אדם המברך כך, יצא. נכון הדבר?
2) בברכת יוצר אור בשבת, מה לעשות: לקרוא את הנוסח הרגיל כמו בחול, או לקרוא עם הש"צ את הנוסח הארוך עם הפיוט שבתוכו? אודה בכל לבב
ברכת נהנין
מהי ההגדרה של ברכת נהנין? האם זה משהו אינדבדואלי כי ממה שאדם אחד נהנה השנה לא נהנה? לדוגמא אני נהנת מראיית קשת האם זה נכלל בהגדרה של ברכות נהנין? מי קבע את ההגדרה של כל סוג ברכה לדוגמא שברכת הריח האכילה והטעם זה נהנין מי קבע זאת?
האם מותר להניח לחם בתחתית סיר ג׳חנון כדי למנוע את שריפתו?
שלו' וברכה
האם מותר בהכנת הגחנון לשים בתחתית הסיר לחם כפי שהעולם נוהג לעשות? והאם אין בכך ביזוי הפת שהרי היא נשרפת כליל וכל מטרתה היא למנוע שריפת הגחנון? ובאם הדבר אסור, האם הדבר יהא מותר כשלחם מיועד לזריקה עקב חוסר אכילה? תודה רבה
הפסק זמן בין הקידוש לסעודה
שלום הרב!
הרב קאפח כתב (שבת כט ח).
"ולפיכך נהגו קדמונינו לקדש בליל שבת ואוכלים פירות... ושרים שירי קדש במשך שעה ארוכה ואף קוראים מעט מדרש תנחומא ורק אח"כ נוטלים לידים ומגישים את הסעודה. ודלא כהרמ"א או"ח סי' רעג שפסק שצריך לאכול לאלתר
אך הרמב"ם כתב בתשובה
שלו (רפח):
"ואין לנו ברכה מן הברכות שסודרין אותה על הפת חוץ מקידוש היום בלבד לפי שהקידוש הוא במקום סעודה ובשעת סעודה".
לפי הרב קאפח לא צריך שהקידוש יהיה בשעת סעודה ולפי הרמב"ם צריך שקידוש יהיה בשעת סעודה.
כיצד מישבים ההדורים?
תודה רבה!