דילוג לתוכן העיקרי

הפרשת חלה בקמח שנילוש במי פירות

א. האם לפי דעת הרמב"ם והשו"ע עיסה הנילושה במי פירות או ביצים חייבת בחלה בברכה. כי כתוב במשנה במסכת חלה פ"ב מ"ב עיסה הנילושה במי פירות חייבת בחלה. אולם ברמב"ם בהלכות ביכורים פ"ו הי"ב הזכיר דווקא עיסה הנילושה יין, שמן, חלב דבש דהיינו משבעת המשקין חייבת בחלה, בשו"ע לא מצאתי התייחסות לנושא המשקין ומי פירות?
ב. האם נכון לטעון הואיל והקמח היום עובר לתיתה במים לכו"ע יהיה חייב בחלה בברכה גם אם נילוש במי פירות?

שאלות לגבי מנחה בציבור וברכת על המחיה

ברשות הרב, שתי שאלות בבקשה:
1. כאשר אנו מתפללים תפילת מוסף אחת, שליח הציבור מקרא בקול עד שים שלום. האם זה נעשה בגלל ברכת כהנים? אם כן, אז יוצא שבתפילת מנחה רגילה שליח הציבור מקרא עד אתה קדוש בלבד, או שמא גם בתפילת מנחה שליח הציבור צריך להתפלל בקול עד שים שלום בדומה למוסף?

ברכות הנהנין

שלום לרב על פי הרמב"ם אם אדם נמצא בבית כל היום, וברך ברכות, שהכול, מזונות, אדמה, עץ. האם זה מספיק לכל היום, או שהוא צריך לחזור ולברך שוב על כל דבר ודבר, ואם כן כל כמה זמן? ידוע לי לאחר ברכת המזון יש לחזור ולברך על כל דבר שוב.
תודה

ברכת הלחוח

שלום לכת"ר, ידועה פסיקת מארי שמברכים על הלחוח לעולם מזונות. עם זאת ידוע שאין זה נובע ממנהג ברור שהרי בתימן הכינו אותו מדורה, ובארץ מחיטה. על כן אין הדברים בהכרח ברורים. ישנה תשובת רבנו בה הוא פוסק שהקטאייף הערבי הינו פת הבאה בכיסנין, ולפי מה שבדקתי - הערבים מכינים אותו קבוע ברמדאן שנים בארצות שונות והוא ממש דומה ללחוח. גם בלחוח שלנו אנשים שונים מכינים אותו שונה. ישנם המכינים את הבלילה דלילה מאוד כמים. וישנם בלילה רכה אך לא כמים הדומה מאוד לקטאייף.

קביעת סעודה על לחוח

האם ניתן לקבוע סעודה על הלחוח בזמננו שהוא עבה. כשנעשה במחבת? אע"פ שבלילתו רכה? האם דינו כדין הטרוקנין והניבלאש של השולחן ערוך בסימן קס"ח שאמר כי ניתן לקבוע עליהם סעודה. וכך פסק להלכה הרב רצאבי שהיום הלחוח עבה ניתן לקבוע עליו סעודה והרב דו יוסף העתיק אותו להלכה. אם יוכל הרב להביא מקורות לתשובתו. שבוע טוב וחודש טוב ומבורך.

Subscribe to הלכות סעודה