הלכה למעשה בפת שפתת אותה פתים
הל' ברכות פ"ג ה"ג "הפת שפתת אותה פתים ובשלה בקדרה או לשה במרק. אם יש בפתיתין כזית או שנכר שהן פת ולא נשתנת צורתה, מברך עליה בתחלה המוציא. ואם אין בהן כזית או שעברה צורת הפת בבשול, מברך עליה בתחלה בורא מיני מזונות." עיינתי בפירוש הרב קאפח ולא הבנתי כיצד מיישב את סתירת הרישא אסיפא. למשל, אם יש בפתיתין כזית אך נשתנתה צורתה, מהרישא משמע שברכתה המוציא מכח הכזית, ומהסיפא משמע שברכתה מזונות מכח נשתנתה צורתה. כאמור, את דברי הרב קאפח לא הבנתי, וספציפית במהדורתו עמ' תקכ"ג לא ברור אם הוא מקבל את דברי ר' יונה אם לאו. בכבוד רב.