האם רשאי האב לברך ברכות המילה באמצעות הטל' הנייד כאשר בעת טקס הברית הוא נמצא במקום רחוק?

הרב באחד מהלכות היומיות המפורסמות באתר "נצח ישראל" אמר כי אם טובלים לחוח בסחוג צריך נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה. אך מדוע? הרי סחוג אינו משבעת משקים?? האם לרמב"ם לא רק בשבעת המשקים יש צורך בנטילת ידים?

לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. איני מבין מה ההבדל בין מלאווח ללחוח כשקבע סעודתו לגבי ברכה אחרונה. מדוע ללחוח לא יברך ברכת המזון, אם קבע סעודתו עליו? מה זה משנה בלילה רכה, מעשה קדרה?
2. בכמה מקומות מארי קאפח זלה"ה מסביר לנו ששקיעת החמה היא צאת הכוכבים (כגון בהלכות ק"ש, תפילה, שבת, קדוש החודש). אם נקח לדוגמא את זמן מנחה, הרמב"ם (אני מצטט מהזיכרון) מתיר להתפלל עד השקיעה כלומר עד לצאת הכוכבים? שלושה כוכבים? האם הבנתי נכון?.
3. אם נקח את זמני שקיעת החמה בלוחות, כמה זמן משקיעת החמה ניתן להתפלל מנחה?

מארי נכבד האם מותר לנטול ידיים כאשר הידיים רטובות? הן לתפילה והן למזון?

שלום לכבודו.

אני בת 26

לפני כשנה התחתני בפעם השנייה, מנשואים ראשונים יש לי ילדה בת 8 התחתנתי אם בנדם מאוד מבוגר בן 43 מצפייה לחיים טובים ורגועים. כבר מהתחלה יתחילו בעיות של כסף לא משלם חובות, לא משלם שכירות , ולא שחסר לו יש לו מכולת שכונתית, כול ארבע חודשים היא מריבה הוא יוצא מהבית ומשאיר את כול הבית בחובות, אחרי שאני עושה מאמצים ומשלמת את הכול הוא נזכר לחזור.

שלום ומועדים לשמחה
1.רציתי לדעת מה דעת הרמב"ם בדין דבר שטיבולו במשקה
א. נעילה ידים בברכה כדין הפת ?
ב.דווקא בליל הסדר נוטל עם ברכה אבל בשאר ימות השנה נוטל בלא ברכה או שלא חילק הרמב"ם ונוטל עם ברכה כל ימות השנה ?
[כתבתי זאת כי שמעתי מי שמפרש כך את דברי הרמב"ם]

שלום הרב.רציתי לשאול אם אפשר לומר לפי רבינו שיציאה לצורך הסעודה מהחדר שקבע בו הסעודה אינה נחשבת הפסק ואינו צריך ברכה אחרונה ושוב ברכה ראשונה, ק"ו מביקש מלח לאחר ברכת המוציא שאינו נחשב הפסק.וכן אם צדקו דברינו אשמח לדעת מה הגדר של צורך?שהרי רבינו אמר יוצא לדבר עם חבירו.שנחשב הפסק.אבל כל דבר שהוא צורך למשל ילדים תינוקות או החלפת כסא ואוכל וכו האם יחשב הפסק?תודה וכל טוב

שלום הרב!
הרב קאפח כתב (שבת כט ח).
"ולפיכך נהגו קדמונינו לקדש בליל שבת ואוכלים פירות... ושרים שירי קדש במשך שעה ארוכה ואף קוראים מעט מדרש תנחומא ורק אח"כ נוטלים לידים ומגישים את הסעודה. ודלא כהרמ"א או"ח סי' רעג שפסק שצריך לאכול לאלתר

אך הרמב"ם כתב בתשובה
שלו (רפח):
"ואין לנו ברכה מן הברכות שסודרין אותה על הפת חוץ מקידוש היום בלבד לפי שהקידוש הוא במקום סעודה ובשעת סעודה".

לפי הרב קאפח לא צריך שהקידוש יהיה בשעת סעודה ולפי הרמב"ם צריך שקידוש יהיה בשעת סעודה.

כיצד מישבים ההדורים?
תודה רבה!

שלום לכבוד הרב!
יש לי מספר שאלות :
1. אם אדם אוכל בביתו ועבר לחדר אחר צריך לברך שוב?
2. אכל במזרחה וכו' מהו הגבול שצריך לשנות מקום במקום פתוח כדי שיתחייב שוב לברך את הברכות?
3. מה ברכתו של לחם מטוגן?
4. מה ברכתה של מצה מטוגנת? והאם יש הבדל בין שברי מצה קטנים לחתיכות גדולות?
תודה לרב. שלום! אודה לרב אם יענה לי על פי הרמב"ם.