מה עדיף, לזכות הרבים בעניית אמן "ברוב עם הדרת מלך" או כ"א יברך לעצמו ע"מ שלא יסתכן "שמא יקדים קנה לוושט"?
היש הבדל בדין זה בין אכילה בסעודה לבין השתתפות במסיבת יין או במסיבת קליות ופירות (ג'עלה)?
האם רשאי להכין אותם ע"י שיאמר "סברי רבותי" כדי שיעמדו מאכילתם ישמעו הברכה ויצאו ידי חובה בברכתו על היין ?
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. בגמרא שבת קט:א - "בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו שלש פעמים". ופירש"י בת חורין היא הרוח השורה על הידים לפני הנטילה. כיצד יסביר רבנו "רוח רעה" זו, ומדוע לא פסקה במשנ"ת?
2. לדעת רבנו, מדוע נוטלים ידיים כשקמים בבוקר, האם בשביל קרית שמע ותפלה, או שיש צורך לטול ידיים ללא קשר למצות אלו, וממילא נטילה זו פוטרת את הנטילה שלפניהם?
3. שכלים נבדלים " גן השכלים - השי"ן בחירק או בשווא?
שלום כבוד הרב,
אנו נוהגים לפי משנת הרמב"ם וברצוני לשאול מספר שאלות: לפני מספר ימים טבלתי במקווה והבלנית "הכריחה" אותי לנטול ידיים קודם הברכה על הטבילה.
1. האם יש לנטול ידיים לפני הטבילה במקווה?
2. במידה וכן, האם לפני הברכה על הטבילה או אחרי?
3. ובכלל לגבי נטילת ידיים: מתי נשים צריכות לנטול ידיים והאם נכון שעפ"י הרמב"ם יש לברך ואז לנטול "עובר לעשייתו")?
שלום וברכה מארי רצון. נודע לי שיש לך שיטה מסוימת, בקשר לברכות הראייה. שמברכים אותם לא כל שלושים יום אלא כל פעם מחדש. האם הרב יוכל לפרט על דרך הפסיקה הזו? לדוגמה: האם יש לברך על כל רעם ורעם? האם יש לברך על כל גשם וגשם מרובה "מודים..."? וכן יש לברך על כל פעם שאני עובר ליד בית קברות פעמיים ביום? וכן על יד מקום שעובדים בו ע"ז?
2. אמו של חברי החביב אך לא כ"כ קרוב נפטרה רחמנא לצלן. האם במקרה כזה אני הייתי צריך לברך "דיין האמת"?
3. לא ברור לי מתי יש לברך "מציב גבול אלמנה". על כל עיר שאני מגיע אליה?
האם גידול בעציץ שאינו נקוב משנה המהות של הפירות שצמחו בו ואז תשתנה לברכת "שהכל"?
האם "כף החיים" מסכים עם דעתו של "חכמת חיי אדם" שברכתו של לחם כנ"ל היא במ"מ ולאחריו ברהמ"ז?
כיצד מברכים יהודי חו"ל "המוציא לחם מן הארץ" והרי "הארץ " הכוונה לארץ ישראל?
האם גם במקרה זה כמו בברכות אחרות יהיה שיעור הזמן "תוך כדי דיבור", למרות שאין איזכור לכך בפסקי הרמב"ם?
שמע רעם ונמנע מלברך בגלל ששהה באותה עת בשרותים, האם רשאי לברך כאשר יסיים לעשות צרכיו?
היש עקביות בשיטת הרמב"ם המחייב ברכה על כל רעם ורעם ששומע?
מה המשמעות הסמלית בצירוף כוס של יין לברהמ"ז?
לשיטת המחלקים בין כוס נקי ללא נקי, מדוע? והרי בתלמודים הבבלי והירושלמי לא חילקו בזאת?
כיצד יראה מעשה הגשת כוס לאדם חשוב ללא שטיפה או בשטיפה בקערה המלאה מים ושיורי כוסות?
האם רשאים לזמן אם יש רוב קטנים ועד כמה קטנים ניתן לצרף לזימון?
מה יעשה אדם המעונין לחנך בנו לברהמ"ז, האם רשאי הקטן גם לזמן?
בנסיבות משפחתיות, האם רשאי לצרף את בנו הקטן ואת אשתו לזימון?
בגמרא נאמר שהנפרד מחבירו יאמר לו לך לשלום ואילו לאדם שנפטר אומרים לך בשלום. מהם נימוקי הגמרא?
מדוע רבינו הרמב"ם לא התייחס לאימרה זו למרות שהרי"ף הביאה בספר ההלכות שלו?
כיצד מתיישבת אמירת הגמ' עם ההלכה של ברכות הנכנס והיוצא מהכרך שיש שם ערבוב בין "לשלום" לבין "בשלום"?
הלכה היא שברכתו של שמן הזית שנהנה ממנו "בורא פרי העץ", האם ברכה זו מתאימה גם לאוכל זית כבוש?
היש הבדל בברכתו של הזית הכבוש בין מקום שנהגו לאכלו חי לבין מקום שנהגו לאכלו כבוש בלבד?
מדוע הירקות שנשלקו או נכבשו ברכתם "שהכל" ולא "אדמה"?