נפטר קרובו ביום השבת, האם יברך בו ביום ברכת "דיין האמת" או שימתין עד למוצ"ש וישלב הברכה עם הקריעה?
האם שונות ברכות אלו כולל צידוק הדין משאר ברכות שבח והודאה?
האם חייב שיהיה קשר בין ברכות אלו לדינים הנוהגים באבילות?
שלום וברכה,
הרב רצון.
2 שאלותיי:
1- בגמ' כתוב ש13 מידות אינן חוזרות ריקם. מהי הכוונה, וכיצד הרמב"ם אומר קריאת ש -13 מידות זהו מנהג חזנים, לפי דברי הגמ'?
2- ידוע, שכאשר ישנם שני זקפים רצופים בפסוק, העצירה בזקף השני תהיה חצי עצירה. כי הזקף השני הוא מפסיק חלש, כמו תביר.
השאלה: מה במקרה של 3 זקפים רצופים. איזה מהם הוא מפסיק חזק, ואיזה מהם מספיק חלש?
תודה וברוך תהיה.
האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?
האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?
האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?
לק"י
שלום לכבוד הרב,
האם גם כשאין זימון רצוי לברך ברכת המזון בקול רם והשאר יענו אמן ויצאו ידי חובה ?
ראיתי שהרבה מיהודי תימן נוהגים כך , האם זהו מנהג טעות ? כי הרמב"ם כותב שאם שניים אכלו
מצוה להחלק ולברך ברכת המזון כ"א לחוד.
ברצוני להדגיש מדובר במקרה שאין זימון כגון: בעל ואישה, 2 גדולים, משפחה וכו'
תודה
לכבוד הרב שלום!
א. האם ברכות התורה לשיטת רבנו זו ברכת המצווה או ברכת השבח?
אם ברכת המצווה- מדוע להביאה רבנו בהלכות ת"ת, אלא כתבה יחד עם ברכות השחר ורוב ככל הברכות בפרק זה ברכות הודאה ושבח.
ואם ברכת שבח- מדוע צריך אדם לברך קודם לימודו, ועוד שרבנו הקדים הלכ' זו של ה"המשכים לקרות בתורה.." ואח"כ כתב שחייב אדם לברך 3 ברכות אלו בכל יום, ועוד מדוע צריך לקרוא אח"כ בדברי תורה.
ב. האם אשה צריכה לברך ברכות התורה לשיטת רבנו?
ג. אם זו ברכת המצוות האם אדם שהסיח דעתו במהלך היום, ע"י הליכה לעבודה או שינה, צריך לברך שוב?
שותה בצמא ממייך
אוריאל דוד שלומי. נצרת עילית
האם על אכילת קובנה שאני קובע סעודה אני צריך ליטול ידיים עם ברכה ולברך בירכת המזון גם אם אם אין שיעור של 230 גרם ?
האם שינה בתנאים מסוימים (ארעי / קבע) מהווה הפסק והיסח דעת בין שני חלקי סעודה?
כיצד ניתן להסביר את דין בני החבורה המסובים לאכילת קרבן הפסח ונתנמנמו או נרדמו תוך כדי אכילה?
מהם הגדרים של הפסק והיסח דעת, האם אדם שהאריך בקריאת מזמורי תהילים או להבדיל שהה זמן רב בעשיית צרכיו יחשב כהיסח דעת?
מה משמעות הכלל: "אין קידוש במקום הסעודה", האם לא יצא ידי קידוש אא"כ סעד או שהדגש הוא על אי שינוי מקום הסעודה?
האם במקרה דנן צריך לחזור ולקדש והרי התכוון לסעוד למרות ההפסק בין הקידוש לסעודה והרי לא היה שינוי מקום?
כיצד הנשים יוצאות ידי חובת קידוש ע"י הגברים בבית שכן שם חייבים הגברים מדרבנן לעומת חובה מדאורייתא לנשים?
האם ברכתו בורא פרי אדמה באכילת שום חי או תהיה ברכתו שהכל היות ואין מקובל כיום לאכלו באופן הזה?
האם הברכה משתנה בהתאם לרמת הראוי לאכילה של אותו פריט מזון?
מדוע רבינו הרמב"ם לא חילק בהלכות יוה"כ באיסור אכילת פלפלין בין יבש לבין לח?
האם ברכת הריח מוגבלת רק לפריט שמייצר ריח או כולל כל אביזר המפיץ ריח שסיפגו בו?
מדוע מברכים ברכת הריח על שמן בשמים והרי אין לו עיקר?
מהו א"כ המבחן הקובע לברכה, האם בגלל שנעשה להעביר זוהמא או בגלל שאין לו מקור (עיקר)?