דילוג לתוכן העיקרי

הלל ביום העצמאות

פורסם שהרב זלמן מלמד הורה לקרוא מחר "הלל שלם בברכה". האם דברי חז"ל בנוגע לקריאת ההלל בברכה יכולים באמת להתפרש לשתי פנים כל-כך שונות כך שתלמיד חכמים אחד יגיע למסקנה שאין ספק שחובה לברך על ההלל ביום כזה בעוד תלמיד חכמים אחר יורה בהתאם לאותם דברי חז"ל שאין לקרוא את ההלל כלל? הרי כידוע לנו אין להתייחס בקלות לאפשרות של אמירת ברכה לבטלה.

 

יום העצמאות

מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,

כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?

עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.

 

הלל ביום העצמאות

לא מזמן, בשיעור אחר, הוסבר לנו שההלל הינו המנון אמוני ולכן יחיד לא רשאי לקרוא אותו בראש חודש. האם מפאת היותו המנון אמוני עלינו לשיר אותו ביום העצמאות מאחר שאין ספק שהצלחת צה"ל בכל מלחמות ישראל מאז קום המדינה הייתה תמיד כרוכה בנסים רבים?

Subscribe to יום העצמאות ויום ירושלים