"הכנסת הופכת אותנו למדינה לא יהודית"
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
לכבוד הרב שלום רב,
רציתי לדעת אם קים איסור לעמוד בצפירה משום "חוקות הגויים" והאם עלינו לעמוד גם כאשר אנו באמצע לימוד תורה אהד
שלום הרב.
קראתי את תשובות הרב לעניין אמירת הלל ביום העצמאות אך אצלינו בישיבת הסדר אומרים הלל וגם אני רוצה להשתתף ולהגיד איתם (אפשר להגיד שהציונות בוערת בי) האם אני יכול להגיד איתם או לא?
היש מקום, מבחינת ההלכה, לייחד יום לציון שחרור ירושלים מעול זרים?
מהי הסיבה שימי החנוכה ופורים ואף יציאת מצרים נשמרים לדורות למרות שחלפו אלפי שנים וללא קשר לריבונות יהודית?
מהי היחודיות של העיר ירושלים עיר הקודש בתהליך של העצמת האמונה ביהדות ושלמות מוסרית לאנושות כולה?
כיצד נדע האם מדובר במשיח אמת?
האם המלך המשיח חייב להיות תלמיד חכם?
1) האם מארי קאפח אוסר להגיד הלל בכלל ביום העצמאות ויום ירושלים ואפילו בלי ברכה אלא צריך לעשות תפילה רגילה עם תחנון?
2) האם הרב קאפח סבר שמדינת ישראל אכן אתחלתא דגאולה?
3) האם זה נכון שבהתחלה מארי קאפח תמך בהתגייסות לצבא אבל לאחר אוסלו הוא הסתייג ממנה בחריפות ואמר כך "לפי מצב הדברים כיום שהשתלטו על המדינה מומרים ומשומדים שהם כגויים לכל דברים, רשאי כל אחד לחשוב פעמיים על כפייתו לשרת במה שקוראים צה"ל" וסבר כך עד מותו שאכן לא צריך להתגייס לצה"ל?
4) האם מארי פסק לברך על מלוואח ג'חנון וקובנ המוציא?
מתוך עיון בפרשיות השבוע סדר טהרה - תזריע מצורע ופרשיות אחרי מות קדושים
מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,
כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?
עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
1. כת"ר בהלכות חנוכה (ג ו) "ולא תקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל". וכתב שם מורנו הרב יוסף קאפח שפרוש (מגלה יד א) "קריאתה זו הלילא" הוא שחז"ל לא תקנו בפורים קריאת הלל, מפני שלהוספת קריאת הלל נצרכת סמכות נבואית. אך לכאורה אפשר לומר שכונת רבנו שלא תקנו הלל בפורים מפני שכבר קריאת המגילה היא ההלל, ואין צורך לומר הלל, ועוד שבקריאת מגלה יש פרסומי נסא, משא"כ בהלל. ואת הגמרא בשבת (קיח