הלל ביום העצמאות
פורסם שהרב זלמן מלמד הורה לקרוא מחר "הלל שלם בברכה". האם דברי חז"ל בנוגע לקריאת ההלל בברכה יכולים באמת להתפרש לשתי פנים כל-כך שונות כך שתלמיד חכמים אחד יגיע למסקנה שאין ספק שחובה לברך על ההלל ביום כזה בעוד תלמיד חכמים אחר יורה בהתאם לאותם דברי חז"ל שאין לקרוא את ההלל כלל? הרי כידוע לנו אין להתייחס בקלות לאפשרות של אמירת ברכה לבטלה.
לצערנו, אין לנו סנהדרין, וכל מורה הוראה מדייק ממקורות ההלכה, תלמוד ופוסקים, את דיוקיו. אם היתה סנהדרין, היו הספקות מתבררים, והלכה אחת לכל העם.
בימינו, כל קבוצה נוהגת לפי המרא דאתרא שלה, עד יבוא מורה צדק.
תכנים לקריאה נוספת
ימי הזיכרון ויום העצמאות כימים מכוננים למימוש החזון היהודי
מתוך עיון בפרשיות השבוע סדר טהרה - תזריע מצורע ופרשיות אחרי מות קדושים
האם יש לברך שהחיינו או לומר הלל ביום העצמאות?
כיצד יש לשוחרי משנת הרמב"ם להתיחס אל יום העצמאות לענינים הלכתיים נוספים: קריאת הלל, תחנון, הספדים, אבל ועוד?
האם יום העצמאות ניתן להכלל בקטגוריה של חובת ההודאה להקב"ה כמו כל יהודי שנעשה לו נס?
האם מהבחינה ההלכתית נפגם מעמדו של יום העצמאות לאור התהליכים השליליים המלוים את ארוע הקמת מדינת ישראל?
קדושתה של ירושלים
מדברי הרמב״ם מהלכות בית הבחירה פרק ו הלכות (יד)-(טז) מובן שקדושת המקדש נובעת מהשראת השכינה במקום ולכן היא אינה בטלה לעולם. הדבר אינו תלוי בקיום בית המקדש ולא ביציאת עם ישראל לגלות. לכן, מסביר רבנו שבימי בית שני לא היה צורך בקידוש מחדש של הר הבית והיה ניתן להסתפק בפעולה סמלית בלבד. כמקור לדבריו, המבחינים בין קדושת הבית השני לקדושת הארץ, רבנו מביא את דרשת חז"ל ״אע״פ ששוממין בקדושתן הם עומדין״. ומרחיב אותה לגבי משמעות הקדושה ועמידתה לעד.
שאלות שונות
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כבוד הרב כתב בתשובה לגבי אמירת הלל ביום העצמאות: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=49436 "בפועל הנני רב עיר, ובתור שכזה, הנני מתפלל בבתי כנסת שונים בעירי, ונוהג בכל ביכנ"ס כמנהגם." אני תלמיד ישיבה דת"ל. אני יכול ללכת לבי"כ שבו לא יאמרו הלל (חרדי), או בי"כ בו יאמרו הלל ללא ברכה (ספרדי), או להתפלל כרגיל בישיבה (אשכנזי) והציבור יאמר הלל בברכה ואני בלא ברכה כדרך שאני עושה בר"ח בישיבה. איפה להתפלל?
מהם תנאי אמירת הלל על נס לכלל ישראל, ומי מוסמך להחליט על כך?
שלום לכבוד הרב הגאון
מהם התנאים המחייבים אמירת הלל על נס שאירע לכלל ישראל?
[שאלתי מבחינת התנאים ולא מבחינת הסמכות שיכולה לקבוע אמירת הלל]
"הכנסת הופכת אותנו למדינה לא יהודית"
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
כיצד מבחין הרב בין קביעת הלל בחנוכה להלל ביום העצמאות?
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?