דילוג לתוכן העיקרי

מהן הזכויות ההלכתיות של משכיר שהשוכר ממנו מסרב לפנות את המושכר?

תוכן

האם, בנסיבות אלה,  רשאי המשכיר לעשות דין לעצמו ולתפוס את הנכס מבלי להזדקק לסעד מבית הדין?

האם לשוכר יש מעמד מסויים של בעלות על הנכס ומהי משמעותה?

כיצד יבטיח המוכר בית עיר חומה האופציה לגאול אותו אם הקונה מתחמק מן המקום? 

משגיח כשרות ש"נתפס" במצלמת העסק כחשוד בגניבה, האם רשאים לפטרו? האם ניתן לסמוך על השגחתו?

תוכן

באלו נסיבות יש ובית הדין יאשר לפטר עובד ע"ס רינונים או עפ"י הודאת העובד בגניבה ממעבידו?

הישנן נסיבות שנקבע שלא ניתן לסמוך על השגחתו אך לא יהיה בהם די לצורך שלילת פיצויי הפיטורין ממנו? 

כיצד יש להתייחס למשגיח כשרות שנתערערה אמינותו ושהתנהגותו גובלת בחילול ה' ?

 

האם רשאי יהודי ירא שמים שנפל מנכסיו להזדקק להליך של "פשיטת רגל" ?

תוכן

כיצד ההלכה מתייחסת להליך המקובל בחוק כ"פשיטת רגל" או למושג "תספורת" חובות של בעלי הון?

מהם הפתרונות שמציעה ההלכה לאדם שנקלע לנסיבות כאלה ע"מ להקל מעליו את לחץ הנושים?

מדוע שלא להכשיר הליך זה משום "דינא דמלכותא דינא" או משום מנהג המדינה?

 

האם בתי דין לממונות מחייבים בימינו את הגנב תשלומי כפל?

תוכן

הרשאי הנגנב לתפוס נכס של הגנב בשווי של הכפל, האם ביה"ד יוציא הנכס ממנו?

בנסיבות של בי"ד המוסמך לדון בדיני קנסות, מהו התנאי לחייב את הגנב תשלומי כפל?

מהו האופי של תשלומי כפל על הגנב בנוסף למרכיב העונשי?

היש הגנה במשפט העברי על זכויות יוצרים וקנין רוחני?

תוכן

מהם היתרונות של ההלכה בנושאים אלו על המשפט הכללי ואלו מנגנוני אכיפה וסנקציות מטילה על העבריין?

היעלה על הדעת שהיועץ רשאי לנכס את היצירה לעצמו למרות הטורח והמשאבים שהשקיע המחבר? 

האם גניבת יצירה תורנית היא בגדר חילול השם שעונשה חמור מאד בדיני שמים?

 

מצא אבדה והתקשר לבעלים שסרבו לקבלה בטענה שקבלו הפיצוי מחב' הביטוח, מה עליו לעשות?

תוכן

האם זכאי המוצא לדרוש מהבעלים תמורה כלשהי עבור השבת האבדה ללא קשר להוצ' שנגרמו לו?

האם רשאי המוצא שלא לקיים מצוות השבת אבדה תוך התעלמות ממנה על רקע הנסיבות התמוהות ומחשידות? 

מה על המוצא בנסיבות אלו לעשות והאם רשאי לתרום המציאה לנזקקים כאלו היה זה ממונו?

 

Subscribe to יום הכיפורים