תכנים לקריאה נוספת
שליח שאבד שיק שנמסר לו להעביר לזכאי, האם מוסר השיק נפטר מחובו לזכאי?
כנ"ל לגבי מתפלל שמסר לאחר שיק לפרוע חוב נדריו לבית הכנסת, האם נחשב כפרע נדריו למרות שהשיק הושמד?
הבעיה מתעוררת בעיקר כשמדובר בשיק שנתקבל ע"י צד ג' ובד"כ ישנו קושי בזיהוי בעל החשבון?
האם מסירת השיק לשליח הלווה פוטרת את המוסר מאחריות היות ופעולה זו מקנה מיידית למלוה הבעלות על השיק?
השבת משפט התורה בישראל: תגובת קורא למאמר ״הדרך להטמעת משפט התורה״
לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו
הנדון: תגובה לתשובתך "הדרך להטמעת משפט התורה" – בשבע - פרשת קרח תשפ"ד
החיים השלום וברכה המשולשת בתורה לכב"ת וכל ב"ב שיחי'.
קראתי בעיון ושימת לב את מאמרך היקר המבאר בטוב טעם ודעת סוגיה בעלת חשיבות עליונה של משפט התורה בתקופתנו וראוי לציין את סגנון הדברים הכתובים בשפה ברורה ובהירה בבחינת "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו" ( משלי כ"ה יא').
מה דינם של אנשים שכובשים את עדותם מחשש שמא יתנכלו להם ממונית?
איש רע מעללים החליט להתנכל לאדם תמים וירא ה' ולהביא לפיטוריו במקום עבודתו על סמך שקר שטפל עליו ובפרט שמנהל העבודה הוא עושה דברו של אותו האיש הרע. אולם יש אפשרות להציל את פרנסתו של התמים אם יבאו עדים ויעידו כי גרסת התמים היא האמיתית וגירסת המעליל שיקרית, ואכן ב"ה יש עדים, אולם דא עקא הם מסרבים להעיד מחשש שמא ינקום בהם אותו מעליל כפי שהוא כעת מתכנן זאת לאותו תמים. קראתי שלפי הנימוקי יוסף הם לא חייבים להעיד ולהציל עשוק מיד עושקו, כיון שעדות זו היא בגדר גמילות חסדים, ולכן הם אינם חייבים להעיד במקרה ויש סכנה שיהיה להם הפסד ממוני.
שאלות לקראת ראש השנה
שלום לכבוד הרב
הנני גבאי ביה"כ לפי עדת תימן ולקראת חגי תשרי מתעוררות בפניי מס' שאלות,:
1. אדם העומד כשליח ציבור בראש השנה ויוה"כ ולאחרונה נודע לי (בודאות) שאשתו ובניו נוהגים להשתמש במחשב ביום השבת. האם רשאי הוא לשמש כשליח ציבור או שצריכים למנוע זאת ממנו?
2. מתפלל נוסף שבעברו היה חרדי ונהג לשמש כשליח ציבור בר"ה ויוה"כ. כתוצאה ממשבר משפחתי הוא התגרש ועתה חי (לסירוגין) עם אשה ללא נישואין. האם רשאי לשמש כשליח ציבור?
"זכות הציבור לדעת", האומנם בכל עת וללא הגבלות?
מהם הקווים האדומים שיש לשמור ע"מ שלא לערער את הסדר החברתי בבחינת: "לית דין ולית דיין"?
מהו הרציו הטמון במשפט התורה בדרכים שמציע לשיפוט אישיות בכירה שסרחה תוך העמדת פתחי תשובה לאותה אישיות?
האם ההסתערות התקשורתית במסווה של "זכות הציבור לדעת" יכולה להחליף את מוסדות השיפוט?
