דילוג לתוכן העיקרי

שליח שאבד שיק שנמסר לו להעביר לזכאי, מהי רמת אחריות השליח?

תוכן

אם נחיל עליו את דיני השומרים ויחשב כשומר חינם החייב בפשיעה (רשלנות) בלבד?

מהי רמת השמירה הנדרשת לכסף מזומן שנמסר כפקדון, ע"מ שלא תחשב כרשלנות?

מה דינו של שומר חינם שנתרשל וגרם נזק עקיף שלא בכוונת זדון, האם נחיל עליו דיני גרמא בנזיקין?

שליח שאבד שיק שנמסר לו להעביר לזכאי, האם מוסר השיק נפטר מחובו לזכאי?

תוכן

כנ"ל לגבי מתפלל שמסר לאחר שיק לפרוע חוב נדריו לבית הכנסת, האם נחשב כפרע נדריו למרות שהשיק הושמד?

הבעיה מתעוררת בעיקר כשמדובר בשיק שנתקבל ע"י צד ג' ובד"כ ישנו קושי בזיהוי בעל החשבון?

האם מסירת השיק לשליח הלווה פוטרת את המוסר מאחריות היות ופעולה זו מקנה מיידית למלוה הבעלות על השיק?

ערכאות

כב' מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
האם רשאי יהודי שומר מצוות המקפיד על קלה כבחמורה להגיש תביעה ממונית בבימ"ש השלום נגד בעל דינו (אף הוא שומר מצוות) ?
והאם חייב הנתבע לקבל על עצמו את פסק דין השופט שאינו שופט לפי חוקי תורתינו הקדושה? או שמא עדיף שיגיש תביעה נגדית בבית דין רבני?

החנוני ששלח ביצים ללקוח באמצעות בנו הקטן של הלקוח - מי סופג ההפסד אם נשברו הביצים?

תוכן

האם עצם העובדה שהלקוח שלח את בנו הקטן מעידה על הסכמתו לסיכונים שבשליחות זו?

באילו תנאים תחול האחריות על החנוני ששלח באמצעות מי שאינו בר שליחות ובאילו תנאים לא יתחייב החנוני?

האם בפסיקת הדין במקרה זה יש להתחשב במנהגי המקום? האם החנוני יכול להסתתר מאחורי הטענה שהלקוח התרשל ולא נקט באמצעי זהירות סבירים?

האם הטבלת כבד בדם ע"מ להציגו כטרי נחשב לגניבת דעת הלקוחות?

תוכן

כיצד יש להתייחס אל שכבת הדם החיצונית לצורך היתר או איסור אכילת הכבד?

האם תהליך זה משפיע על דרכי ההכשרה של הכבד לצורך אכילה?

האם תוספת המשקל לכבד והצגת הכבד כבשר טרי מהוה גניבת דעת של הלקוחות?

כאשר תופעה זו מוכרת ללקוחות - האם גם אז יחשב הדבר כהונאה?

האם מותר להסגיר יהודי לשלטונות זרים?

תוכן

האם המודד של סכנה קיומית לקהילה הינו הפרמטר היחידי הקובע בשאלה זו?

האם ישנו הבדל בין דרישת הסגרה של יהודי מסויים או להסגרת יהודי כלשהו?

מהם השיקולים שיש להביא בחשבון כשמדובר בדרישה להסגרת אשה?

שאלה בדיני ירושה

יהודה ודינה הם אחים שהקימו ב"ה משפחות, בצעירותם (= רווקותם) הם גרו במעברה עם אימם לאה ועם אחותם הצעירה. יהודה ודינה חסכו מכספם והצליחו בע"ה לרכוש דירה משלהם (מחברת רסקו) בה התגוררו עם אימם לאה ואחותם הצעירה. את ערך הדירה שקנו חשבו לחלוק ביניהם בבוא העת, הדירה הייתה רשומה על שמם. לימים, הלך האח הגדול ראובן לאחיו יהודה ואמר לו לכתוב את הדירה על שם האם הזקנה לאה מ"חשש" שמא בעלה של דינה (יוסף) שכבר הספיקה להתחתן ישתלט לבדו על הדירה. ראובן הצליח לשכנע בחכמתו (אולי ערמתו) ואכן, כך היה, הדירה נרשמה על שם האם לאה.

מה דינם של אנשים שכובשים את עדותם מחשש שמא יתנכלו להם ממונית?

איש רע מעללים החליט להתנכל לאדם תמים וירא ה' ולהביא לפיטוריו במקום עבודתו על סמך שקר שטפל עליו ובפרט שמנהל העבודה הוא עושה דברו של אותו האיש הרע. אולם יש אפשרות להציל את פרנסתו של התמים אם יבאו עדים ויעידו כי גרסת התמים היא האמיתית וגירסת המעליל שיקרית, ואכן ב"ה יש עדים, אולם דא עקא הם מסרבים להעיד מחשש שמא ינקום בהם אותו מעליל כפי שהוא כעת מתכנן זאת לאותו תמים. קראתי שלפי הנימוקי יוסף הם לא חייבים להעיד ולהציל עשוק מיד עושקו, כיון שעדות זו היא בגדר גמילות חסדים, ולכן הם אינם חייבים להעיד במקרה ויש סכנה שיהיה להם הפסד ממוני.

מי סופג ההפסד מ"חמץ שעבר עליו הפסח" - הבעלים או השומר?

תוכן

האם האיסור חל גם על כסף המתקבל ממכירת "חמץ שעבר עליו הפסח" לגוי?

האם שומר הפקדון יחוייב בתשלומי נזק בגלל שלא טרח להודיע לבעלים או למכור החמץ לפני זמן האיסור?

מה יהיה הדין כנ"ל במקרה של מכירה כאשר המוכר מוכן לקבל חזרה את יתרת החמץ הבלתי מנוצל?

Subscribe to יום הכיפורים