דילוג לתוכן העיקרי

כיצד משלבים תרגום בקריאת התורה בבית כנסת יחיד של בני עדות שונות?

לכבוד מו״ר הרה״ג רצון ערוסי שליט״א שלום הרב.

אנו גרים בישוב קטן בשומרון ובו רק בית כנסת אחד, התושבים המתפללים בני עדות שונות.
כמובן שהמציאות מעלה מורכבויות בכל נושא התפילה.

אנחנו בישוב 2 לוים תימנים, ונהגנו עד כה שהלוי המברך גם קורא ובנוסף יש ילד מתרג'ם את המברך הזה בלבד.

יש פעמים שהתרגום מלאה את הציבור האשכנזי, אף כי הוא מברך אחד בלבד.

שאלתי היא: מה תוקף התרגום מבחינה הלכתית?
והאם יש ערך מוסף או משמעות מסוימת לתרגם מברך אחד בלבד?

קריאת המגילה במניין הקבוע או בציבור גדול יותר?

תוכן
כאשר מעבר המתפללים למקומות אחרים עלול לפרק את המניין הקבוע, יש לקיים בו את פרסום הנס. השיעור מבחין בין מי שקבוע בבית כנסת לבין מי שאינו קבוע, ובין בית הכנסת לעבודת המקדש.

למי פונים על ליקויים בקהילה כשאין רב לבית הכנסת או ועד פעיל?

שלום רב
תודה רבה על המענה המהיר
לצערי אין לנו רב בית כנסת ולא ועד או משהו דומה
בעניין רב היישוב - לעניות דעתי אינו מתעסק בדברים אלו,
אף על פי שאני בטוח שהוא מודע לרוב הדברים שכתבתי
ואחרי כמה שנים שאין שינוי כלל, אני הגעתי למסקנה שהוא לא בעניין

על מנת שאוכל לדעת שעשיתי את ההשתדלות שלי
אשמח לתשובה ברורה, האם מותר לי באופן אישי מבחינה הלכתית לשלוח מכתב אנונימי לאדם ואם כן האם יש תנאים למשלוח מכתב זה

סליחה שאני שואל שוב, פשוט, במשך שנים, אני לא מצליח להתפלל.

בברכה ויום טוב

כיצד להעביר ביקורת על הנעשה בבית הכנסת, והאם לשלוח מכתב אנונימי?

שלום רב.
חיכיתי כמה שנים עד שאזרתי אומץ לשלוח שאלה זו.
באופן אישי לא קל לי עם הנושא בכלל, אבל המצב לא פשוט.
בבתי הכנסת בהם אני מתפלל,(בשבת במניין התימני ובחול בבתי כנסת אחרים כי אין מניין בתימני),ישנם מתפללים קבועים שמתנהגים בצורה שמפריעה לתפילה או בצורה שאינה הולמת.

מה לומדים משימוש תלמידי חכמים? דברי הרב שלמה מחפוד בהקבלת פני רבו בסוכות תשפ״ה

דברי מו"ר הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א - חבר מועצת חכמי התורה וראש בד"צ יורה דעה - בהקבלת פני רבו שהתקיימה בקרית אונו בחוה"מ סוכות תשפ"ה

האם הלכות נידוי שבמשנה תורה נוהגות גם בזמן הזה?

לכבוד הרב,

הרמב"ם מביא בהלכות תלמוד תורה הלכות רבות שעוסקות בנידוי

האם הלכות אלו נוהגות בזמן הזה, ואם לא, מה המקור לביטולן?
ראיתי אחרונים שכתבו שבזמן הזה המלכות אוסרת לנדות ועל
כן לא מנדים. אבל לדוגמה במדינת ישראל, האם קיים חוק שאוסר נידוי?

על פניו נראה ברור שלא נוהגים בענייני נידוי וחרם בזמן הזה כלל
ובכל המדינות. שואל מה המקור לכך.
בברכה

כיצד יבחר בעל תשובה קהילה כשהוא מזדהה עם השקפה דתית־לאומית ונמשך לאורח חיים חרדי?

שלום
אני בעל תשובה וחושב שאני אהיה יותר דתי בקהילת חרדי אבל אני חושב שההשקפה של הדתי לעומי או בארצות הברית "MODERN ORTHODOX" יותר נכון למסורת התורה. מה אני בוחר?

Subscribe to קהילות