להחליף דעות - כן! להשתמש בהורים שכולים באופן מחפיר - הרי זו רשעות!

לאחרונה הפך להיות אופנתי לבקר את ראש הממשלה. ובאמת, לא רק שמותר להעביר ביקורת, אלא חובה לבקר במידה ויש ביקורת עניינית. דא עקא, יש ביקורת שהופכת להיות לחירוף וגידוף, וחירוף וגידוף אסורים כלפי כל אדם, כל שכן כלפי ראש ממשלה שמוסר את נפשו יום יום, יום ולילה לא ישבות. אפשר לחלוק עליו, אפשר לבקר אותו, אבל לא לחרפו ולא לגדפו. 

 

אבל הפעם עלינו מדרגה. יש  הורים שהם שכולים, ואין אדם נתפס בשעת צערו. אם הם מטיחים כלפי ראש הממשלה דברים קשים, על זה נאמר "אין אדם נתפס בשעת צערו".

 

אבל נהיה מצב שבו "שועלים קטנים מחבלים כרמים" – אנו שומעים שגורמים חיצוניים מפתים ומעודדים את ההורים השכולים לדבר בחירוף ובגידוף כלפי ראש הממשלה, זוהי רשעות גמורה.

 

צריך לשאול האם אין הם מנצלים את השכול בצורה בלתי ראויה? הרי הם מנצלים את החולשה ואת הכאב הטבעי של אותם הורים שכולים, כמנוף בשביל לחרף ולגדף, בשביל לעשות פוליטיקה זולה, פוליטיקה מלוכלכת, פוליטיקה בלתי הגונה לגמרי. 

 

חבל שלא שמים גבולות לכללי הוויכוח הפוליטי. ויכוח פוליטי הוא דבר חשוב, חיוני וחיובי, אבל כשזה נעשה באמצעים כאלה שפלים, זה רק מעמיק ומשסע את המחלוקת יותר ויותר בקרב העם. 

 

לכן היזהרו! היזהרו מלגלוש למצבים כאלה. בואו נחזיר את עצמנו למצב שבו נחליף דעות, נתווכח בינינו מה טוב ומה רע. רק בדרך הזו נוכל להצליח.