מים אחרונים
1. האם אפשר לעשות "מים אחרונים" עם ג'ל אלכוהול שניתן לקנות היום על מנת לנקות את הידיים "ללא צורך בשטיפה"?
2. האם מותר לעשות מים אחרונים עם הנוזלים המצויים מחוץ לבקבוק קר שהוצא מן המקרר?
1. האם אפשר לעשות "מים אחרונים" עם ג'ל אלכוהול שניתן לקנות היום על מנת לנקות את הידיים "ללא צורך בשטיפה"?
2. האם מותר לעשות מים אחרונים עם הנוזלים המצויים מחוץ לבקבוק קר שהוצא מן המקרר?
האם המדד לקביעת חיוב הברכה הינה "עד כדי שיתאכל במעיו". ומהי משמעותו של מדד זה?
הפליגו במסיבת אכילת הפירות שנמשכה שעות אחדות, האם יפקע מהם חיוב ברכה אחרונה על הפירות?
חכמי ישראל קבעו ברכת המזון אפילו על שיעור אכילת כזית. האם שייך לומר בנסיבות אלו "עד שיתאכל..."?
שלום לרב אנחנו נוהגים בסעודות השבת שאחד מברך לכולם ברכת המזון. כיצד לנהוג אם הילד הקטן כבן 10 רוצה הוא לברך בקול רם לכולם? האם מותר או רצוי לתת לו? האם לענות אמן אחר ברכותיו? האם צריכים הגדולים לברך כל אחד לעצמו בשקט? האם יש עוד דינים?
תודה רבה.
באילו נסיבות תשתנה ברכת התמד מ"בורא פרי הגפן" ל"שהכל"?
איזהו תמד הנחשב כטבל ומה הסיבה להבדל בדין הפרשת תרומה להפרשת מעשרות מהתמד?
האם ניתן להפריש מעשר מן שמרי היין על התמד או על השיכר (עראק) שהופק מהן?
באילו נסיבות תקנו חכמי ישראל לברך "הטוב והמטיב" עם שינוי יין?
ומה דינו של יין עם סוכר, האם פסלותו לקידוש גורעת ממנו ולא יכלל בברכת "הטוב והמטיב"?
כיצד יש להתייחס בנושא זה ליינות התעשייתיים הכוללים תוספים מלאכותיים המשפיעים על טעם היין?
לק"י
לכבוד הרב שלום וברכה!
האזנתי לשיעור של הרב ב"הלכה יומית" לגבי ברכת הלולב, והעולה מהדברים, שאם רוצים לברך על הלולב בבית הכנסת יש ליטלו מהבית שלא כדרך גדילתו, או במטלית שאינה מכובדת באופן מיוחד, וכל זאת כדי שלא ייחשב שיצאנו ידי חובה ונוכל לברך לראשונה בבית הכנסת.
אך קשה לי, מדוע לא יהיה דין מצוות נטילת לולב כמו דין שאר המצוות שכל פעם שעושה את המצוה מברך עליה, אפילו מאה פעמים (כמו דין הנחת תפילין, וטלית, ישיבה בסוכה, ועוד)? ושמא כל החשש משום ברכת שהחיינו?
תודה רבה.
האם הפטור של האשה מוגבל למצוות ישיבה בסוכה או כוללת גם פטור ממצוות שמחה בחג?
היש מצוות עשה מן התורה לאכול כזית פת בליל ראשון של סוכות כמו חיוב המצה בליל ראשון של הפסח?
מי שנכנס לסוכה לאכול קליות ופירות בלבד, האם ברכתו: "לישב בסוכה" הינה ברכה לבטלה?
לפי רבנו, עד מתי מותר לברך ברהמ"ז אם שכח מיד כשסיים? כנ"ל לגבי בורא נפשות ועל המחיה
האם כשאני מברך עם שתיה שהכל ומתכוון להוציא מאכל אחר (שברכתו שהכל) ואת השתיה שתיתי בשיעור זמן של יותר משתיית רביעית, ואילו את המאכל אכלתי בשיעור אכילת פרס, אני יכול לברך ברכה אחרונה? או שיש בעיה בגלל שבירכתי בהתחלה על השתיה?
"תכף לנטילת ידים ברכה", לאיזה נטילה התכוונו חכמים ומהי משמעות התכיפה האם דבור או הפסק שתיה וכד'?
מה חמור יותר, דיבור בין נט"י לבין הברכה על הנטילה או דיבור בין נט"י לבין ברכת "המוציא"?
וכיצד יפרנסו את ההלכה שנפסקה על בסיס הגמרא: "נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום ואינו צריך ליטול ידיו לכל אכילה ובתנאי שלא יסיח דעתו"?