דילוג לתוכן העיקרי

מהי הברכה על לחם שמקורו מחיטים שגדלו בעציץ שאינו נקוב?

תוכן

האם גידול בעציץ שאינו נקוב משנה המהות של הפירות שצמחו בו ואז תשתנה לברכת "שהכל"?

האם "כף החיים" מסכים עם דעתו של "חכמת חיי אדם" שברכתו של לחם כנ"ל היא במ"מ ולאחריו ברהמ"ז?

כיצד מברכים יהודי חו"ל "המוציא לחם מן הארץ" והרי "הארץ " הכוונה לארץ ישראל?

חלף זמן מאז ששמע רעם, עד מתי רשאי לברך הברכה הראויה?

תוכן

האם גם במקרה זה כמו בברכות אחרות יהיה שיעור הזמן "תוך כדי דיבור", למרות שאין איזכור לכך בפסקי הרמב"ם?

שמע רעם ונמנע מלברך בגלל ששהה באותה עת בשרותים, האם רשאי לברך כאשר יסיים לעשות צרכיו?

היש עקביות בשיטת הרמב"ם המחייב ברכה על כל רעם ורעם ששומע?

היש לשטוף ולהדיח כוס של קידוש למרות שהוא נקי?

תוכן

מה המשמעות הסמלית בצירוף כוס של יין לברהמ"ז?
לשיטת המחלקים בין כוס נקי ללא נקי, מדוע? והרי בתלמודים הבבלי והירושלמי לא חילקו בזאת?
כיצד יראה מעשה הגשת כוס לאדם חשוב ללא שטיפה או בשטיפה בקערה המלאה מים ושיורי כוסות?

האם בוגר רשאי לזמן על קטנים?

תוכן

האם רשאים לזמן אם יש רוב קטנים ועד כמה קטנים ניתן לצרף לזימון?

מה יעשה אדם המעונין לחנך בנו לברהמ"ז, האם רשאי הקטן גם לזמן?

בנסיבות משפחתיות, האם רשאי לצרף את בנו הקטן ואת אשתו לזימון?

כשנפרד מחבירו, היש להיזהר שלא לומר "לך בשלום" הנאמר לאדם שנפטר מהעולם?

תוכן

בגמרא נאמר שהנפרד מחבירו יאמר לו לך לשלום ואילו לאדם שנפטר אומרים לך בשלום. מהם נימוקי הגמרא?

מדוע רבינו הרמב"ם לא התייחס לאימרה זו למרות שהרי"ף הביאה בספר ההלכות שלו?

כיצד מתיישבת אמירת הגמ' עם ההלכה של ברכות הנכנס והיוצא מהכרך שיש שם ערבוב בין "לשלום" לבין "בשלום"?

האוכל זית כבוש בפני עצמו, האם ברכתו "שהכל" או "בורא פרי העץ"?

תוכן

הלכה היא שברכתו של שמן הזית שנהנה ממנו "בורא פרי העץ", האם ברכה זו מתאימה גם לאוכל זית כבוש?

היש הבדל בברכתו של הזית הכבוש בין מקום שנהגו לאכלו חי לבין מקום שנהגו לאכלו כבוש בלבד?

מדוע הירקות שנשלקו או נכבשו ברכתם "שהכל" ולא "אדמה"?

הרואה בית קברות ביום השבת האם מותר לברך "אשר יצר אתכם בדין..."?

תוכן

נפטר קרובו ביום השבת, האם יברך בו ביום ברכת "דיין האמת" או שימתין עד למוצ"ש וישלב הברכה עם הקריעה?

האם שונות ברכות אלו כולל צידוק הדין משאר ברכות שבח והודאה?

האם חייב שיהיה קשר בין ברכות אלו לדינים הנוהגים באבילות?

שאלות בנושא ברכות

שלום וברכה,
הרב רצון.

2 שאלותיי:

1- בגמ' כתוב ש13 מידות אינן חוזרות ריקם. מהי הכוונה, וכיצד הרמב"ם אומר קריאת ש -13 מידות זהו מנהג חזנים, לפי דברי הגמ'?

2- ידוע, שכאשר ישנם שני זקפים רצופים בפסוק, העצירה בזקף השני תהיה חצי עצירה. כי הזקף השני הוא מפסיק חלש, כמו תביר.

השאלה: מה במקרה של 3 זקפים רצופים. איזה מהם הוא מפסיק חזק, ואיזה מהם מספיק חלש?


תודה וברוך תהיה.

בנסיבות שאין זימון, האם רשאי להסתפק בשמיעת ברהמ"ז מפי זולתו?

תוכן

האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?

האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?

האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?

ברכת המזון

לק"י

שלום לכבוד הרב,

האם גם כשאין זימון רצוי לברך ברכת המזון בקול רם והשאר יענו אמן ויצאו ידי חובה ?
ראיתי שהרבה מיהודי תימן נוהגים כך , האם זהו מנהג טעות ? כי הרמב"ם כותב שאם שניים אכלו
מצוה להחלק ולברך ברכת המזון כ"א לחוד.
ברצוני להדגיש מדובר במקרה שאין זימון כגון: בעל ואישה, 2 גדולים, משפחה וכו'
תודה

Subscribe to הלכות ברכות