דילוג לתוכן העיקרי

ברכות התורה

לכבוד הרב שלום!
א. האם ברכות התורה לשיטת רבנו זו ברכת המצווה או ברכת השבח?
אם ברכת המצווה- מדוע להביאה רבנו בהלכות ת"ת, אלא כתבה יחד עם ברכות השחר ורוב ככל הברכות בפרק זה ברכות הודאה ושבח.
ואם ברכת שבח- מדוע צריך אדם לברך קודם לימודו, ועוד שרבנו הקדים הלכ' זו של ה"המשכים לקרות בתורה.." ואח"כ כתב שחייב אדם לברך 3 ברכות אלו בכל יום, ועוד מדוע צריך לקרוא אח"כ בדברי תורה.
ב. האם אשה צריכה לברך ברכות התורה לשיטת רבנו?
ג. אם זו ברכת המצוות האם אדם שהסיח דעתו במהלך היום, ע"י הליכה לעבודה או שינה, צריך לברך שוב?
שותה בצמא ממייך
אוריאל דוד שלומי. נצרת עילית

מי שנרדם בעת שסעד, האם חייב לחזור וליטול ידיו ולברך המוציא לכשיעור?

תוכן

האם שינה בתנאים מסוימים (ארעי / קבע) מהווה הפסק והיסח דעת בין שני חלקי סעודה?
כיצד ניתן להסביר את דין בני החבורה המסובים לאכילת קרבן הפסח ונתנמנמו או נרדמו תוך כדי אכילה?
מהם הגדרים של הפסק והיסח דעת, האם אדם שהאריך בקריאת מזמורי תהילים או להבדיל שהה זמן רב בעשיית צרכיו יחשב כהיסח דעת?

מי שקידש בליל שבת ולא סעד, האם חייב לקדש למחרת טרם סעודת השבת?

תוכן

מה משמעות הכלל: "אין קידוש במקום הסעודה", האם לא יצא ידי קידוש אא"כ סעד או שהדגש הוא על אי שינוי מקום הסעודה?

האם במקרה דנן צריך לחזור ולקדש והרי התכוון לסעוד למרות ההפסק בין הקידוש לסעודה והרי לא היה שינוי מקום?

כיצד הנשים יוצאות ידי חובת קידוש ע"י הגברים בבית שכן שם חייבים הגברים מדרבנן לעומת חובה מדאורייתא לנשים?

מהי הברכה על אכילת שום?

תוכן

האם ברכתו בורא פרי אדמה באכילת שום חי או תהיה ברכתו שהכל היות ואין מקובל כיום לאכלו באופן הזה?
האם הברכה משתנה בהתאם לרמת הראוי לאכילה של אותו פריט מזון?
מדוע רבינו הרמב"ם לא חילק בהלכות יוה"כ באיסור אכילת פלפלין בין יבש לבין לח?

היש לברך על דמוי עץ אשוח ריחני המותקן בכלי רכב?

תוכן

האם ברכת הריח מוגבלת רק לפריט שמייצר ריח או כולל כל אביזר המפיץ ריח שסיפגו בו?

מדוע מברכים ברכת הריח על שמן בשמים והרי אין לו עיקר?

מהו א"כ המבחן הקובע לברכה, האם בגלל שנעשה להעביר זוהמא או בגלל שאין לו מקור (עיקר)?

המשכים לסליחות, האם יקדים ברכות התורה עם ההשכמה או לאחר הסליחות?

תוכן

והרי הסליחות אינן נכללות בכלל לימוד תורה?

האם בגלל שהסליחות מכילות פסוקי התורה נחשב כלימוד תורה למרות שנאמרים בדרך תחנונים?

מדוע איננו מברכים ברכת התורה מן הלילה והרי היום מתחיל מהלילה?

מי שאיבד כושר הדיבור, האם חייב לדחות ארוחתו למועד שאחרים סועדים ע"מ שיצא י"ח בברכה שלהם?

תוכן

או לחילופין נחשב הוא כאנוס שרחמנא פטריה ויוכל לסעוד במועד הרצוי לו ללא חיוב בברכת המזון?

למה התכוונו חז"ל שפטרו מחיוב תרומות לכתחילה אנשים מוגבלים בכושר דיבור שאינם יכולים לברך?

וכיצד יאכל אדם מוגבל שכזה פרות טבל והרי כשהוא מפריש תרו"מ אינו יכול לברך?

בילבול בברכת התורה, ואכילה בבית המדרש.

שלום וברכה כבוד הרב.
שתי שאלות לי אליך:
1) מצד אחד, מותר לחכם לאכול בבית מדרשו. מצד שני, זה מאוד לא מנומס לאכול בפני בני אדם אחרים בפמבי, ובטח כשזה מדובר בת"ח. האם ראוי לת"ח לאכול בבית במדרש? המקום עם אנשים ואי אפשר לאכול בצנעה רבה.
2) קראתי ק"ש 5 ד' לאחר שקמתי כי זמן ק"ש כמעט הגיע לסופו, וכשסיימתיה, נזכרתי שלא ברכתי ברכות התורה. מה לעשות במקרה כזה? יצאתי ידי חובה?
תודה רבה, רבינו.

האם אירוע קידושין ונישואין מחייב בברכת "שהחיינו"?

תוכן

אם כן, מדוע דווקא החתן שהרי זה אירוע שמחה משותף גם לכלתו ולפי זה לכאורה יש לברך "הטוב והמטיב"?

האם יש כללים קובעים לחיוב ברכת "שהחיינו" או שכל ארוע משמח מחייב באופן גורף בברכה זו?

מהו, אם כן, משמעותה של הברכה דהיום על טלית חדשה מתחת לחופה?

Subscribe to הלכות ברכות