דילוג לתוכן העיקרי

שאלות שונות

לכבוד מורנו ורבנו הרה"ג רצון ערוסי שליטא:
1. בתימן נהגו לסמוך על העירוב כפי שיש היום ברוב הערים בארץ, האם ניתן לסמוך על זה גם היום בארץ?
2. בהרמב"ם ברכות (של הרב קאפח) פרק ג' ה - ט': כותב רבינו עיסה שלש אותה בדבש או בחלב או בתבלין - מברך עליה מזונות. ברצוני לדעת לפי מנהג הדרדעים: מה מברך על קרקר. לפי הנכתב לעיל צריך לברך עליו המוציא?
3. מהו שעור קביעת סעודה לפת הבאה בכיסנין?
4. האם לפי מנהג תימן (השאמי) ראוי להדר לשתות יין בקידוש ללא דבש/סוכר/מבושל? או שזוהי חומרה יתרה?
5. לעניין בשר:
א. לעניין בשר: האם בתימן כולם נהגו לעשות חליטה?

אכילת פרס וקביעת סעודה

מהו שיעור אכילת פרס בזמן? (3 ביצים אבל בדקות...) האם אדם שקובע סעודה על בורקס או מאפים מבצק עלים גם עליו לטול ידיים ולברך המזון, או שזה כמו דבר שמטוגן בשמן עמוק כמו סופגניה למשל שאין לברך עליה המזון גם אם קובע סעודתו עליה?

החשש למלח סדומית

לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, הלכות ברכות פרק ו הלכה ד: כל את המלח, צריך נטילת ידיים באחרונה -- שמא יש בו מלח סדומית או מלח שטבעו כטבע מלח סדומית, ויעביר ידיו על עיניו וייסמה; מפני זה חייבין ליטול ידיים בסוף כל סעודה, מפני המלח. ובמחנה, פטורין מנטילת ידיים בתחילה, מפני שהן טרודין במלחמה; וחייבין באחרונה, מפני הסכנה. (http://www.mechon-mamre.org/i/2506.htm) לפי עניות דעתי בהלכה הזאת פוסק רבינו שעצם העובדה שמישהו בא במגע עם מאכל מלוח - בלי להתייחס לכמות המלח המעורב בו - מחייבת אותו ליטול ידיו בתום אכילתו.

המשך ברכת שהחיינו במועד

שלום לכבוד הרב הרב ענה מה מנהג עדתו, ואני שואל האם מנהג עדתינו (יהדות חבאן) הוא נכון או בטעות יסודו? אציין כי חיפשתי את התשובה בעצמי וראיתי כי כך אומר רבנו חננאל (עירובין מ:) ולא ברור האם הרמב"ם בהלכות שבת פכ"ט הלכה ג' מתייחס להלכות הקודמות שבאותו פרק או שזו הלכה לכשעצמה ואין קשר לקידוש על הכוס. אודה לרב שיתייחס שוב לשאלתי, וגם לשאלת הוצאת ידי חובה את הנשים שלא ברכו. בברכת פורים שמח לרב ולכל בית ישראל.

Subscribe to הלכות ברכות