ברכה אחרונה
שלום וברכה כבוד מארי, כת"ח אשאל,
1)
א. חטיף שוקולד שערבו בו מעט פירורי עוגיות כדי להוסיף טעם טוב - ברכתו תהיה עתה 'מזונות' (הל' ברכות ג, ו: "אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר"). השאלה היא: אם אדם אכל ממאכל זה כזית, מה יברך כברכה האחרונה, 'על המחיה' או 'בורא נפשות'? הרי הוא לא אכל כזית עוגיה, אז איך יברך 'על המחיה', מצד שני הוא גם לא אכל כזית שוקולד, אז איך יברך 'בורא נפשות'? (האם התשובה נמצאת כאן: "וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז")(ג, יא)
1)
ב. כנ"ל אם אותו אדם אכל כשני זיתים, מה יברך באחרונה?
קביעת סעודה, אכנסאי
ילמדנו רבנו
1) לדעת הר"מ, האם אכסנאי מותר בתשמיש כאשר ייחדו לזוג חדר בפני עצמם, כמו שכתב השו"ע? באיזו מציאות מותר?
2) ת"ח אמר לי שאם אדם קובע סעודה על חטיף 'ביסלי' וכיוצ"ב, יברך רק 'על מחיה', כיון שאין דרך פת להיות כ"כ קטנה. האם הרב מסכים? ברוך תהיה לעולם תחיה
ברכת הגשמים: מה מברכים כשנגרם נזק, ומתי חוזרים ומברכים?
יין לקדוש
לאחרונה קראתי ספר "תשובות הרב קאפח" של הרב שלום נגר מתוך כתבי יד בעמוד ריז מבואת תשובת הגאון הרב קאפח לענין היין המפוסטר שבו נאמר שיינות כרמל מזרחי ראויים לקדוש על פי שיטת הרמבם דבר הסותר לכאורה את מה שנאמר בהלכות ברכות פרק ח הערה ה כיצד פותרים זאת?
מנהג לומר בשכמל"ו
שלום וברכה מארי, כת"ח אשאל, כתב רבנו בהל' ק"ש א, ד: "... ומפני דבר זה נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששבח בו ישראל אבינו". ושאלתי, היאך מנהג זה עוקר הלכה? הרי אסור להפסיק בק"ש כלל, אפילו לקדושה. היתכן לעבור על הלכה זו בגלל מנהג בעלמא שלא חכמים תקנוהו? למה רבנו השתמש בלשון נהגו? ברוך תהיה לעולם תחיה
קבע סעודתו על פתיתי פת שנתבשלו בקדירה, האם יתחייב נט"י ברכת המוציא וברהמ"ז?
באלו תנאים נחשבת פעולה זו כמעשה קדירה למרות שמדובר בפת ולא יהיה משמעות לקביעת סעודה?
היש לדמות דין פתיתים אלו לבצק שנתבשל בקדרה שברכתו במ"מ אלא אם כן קבע סעודתו עליו?
קדיש וברכות
שלום,
א. כיצד מועיל קדיש למת?
ב. האם מותר לי לכוון לפני שאני מתחיל לשתות שאני ממשיך לשתות גם אחרי שאכנס לשירותים, האם זה פוטר אותי מלברך? כלומר להכנס לשירותים ולהמשיך לשתות ללא ברכה?
תודה רבה
האם רשאים לברך "שבע ברכות" לאחר הסעודה אם ה"פנים חדשות" פרש והסתלק לפני ברהמ"ז?
היש לדמות דיני "שבע ברכות" לדברים שבקדושה המחייבים נוכחותם של עשרה גדולים ובני חורין?
עיקר הדין ל"שבע ברכות" שלא בשעת החופה הינו עבור ה"פנים חדשוות" ואם אינו נוכח לכאורה לא יברכו?