דילוג לתוכן העיקרי

מהי הברכה על אכילת כעכים והיש חובה להפריש חלה מהעיסה שלהם?

תוכן

מהם ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע בפרוש "פת הבאה בכסנין"?

היש להתייחס לכעכים כ"פת הבאה בכסנין" או כ"אין לה צורת הפת"? 

היש קשר בין החיוב להפריש חלה לבין ברכתו של המאפה שנוצר מעיסה זו?

ברכות ק"ש

שלום וברכה לכבוד מארי אשאל כת"ח, ראיתי שכבוד מארי אומר בש"ות באינטרנט שהבקי שלא הוציא בשפתיו את ברכות ק"ש, הש"ץ מוציאו יד"ח. אך לכאורה מפורש אחרת בתשובה שענה רבנו (תשובה ריט) שם נשאל רבנו בדיוק על העניין הזה. וענה: "וכלל הוא בכל הענינים, שש"ץ אינו מוציא אלא מי שאינו בקי". האם יש תירוץ? אשמח לדעת את פסיקתך וכמובן את הטעמים לכך, (וכן את הטעמים בכלל לכך שאתה פוסק שש"ץ כן מוציא יד"ח. ברוך תהיה

כה תומר לבית יעקב

כה תומר לבית יעקב

זה המשך לשאלתי הקודמת, פורסמה ב
https://net-sah.org/he/node/5463

שאלה:
למה חז"ל לא קבעו ברכת התורה בלשון "אשר קדשנו במצותיו וצונו על לימוד תורה"?
וגם, ציווי התורה הוא ללמד והמלמד תורה לבניו ותלמידיו אינו מברך על קיום מצווה זו.

א) גויה הבא להתגייר חייבת ללמוד תורה ואילו "רק" את המצוות המוטלות על נשים ודברים כלליים של אמונה והקדושה שהיא עומדת לרכוש – והיא אף תבחן על זה אם היא למדה יפה יפה.

הנרות כבר דולקים והברכות נשכחו — מה עוד אפשר לברך?

תוכן
ברכת ההדלקה נאמרת לפני קיום המצווה. כששכחו לברך בלילה הראשון, השיעור מבחין בינה לבין ״שעשה ניסים״ ו״שהחיינו״, שאפשר לאומרן לאחר ההדלקה כל עוד רואים את הנרות בזמן הראייה.

ושננתם לבניך

מאמר "ושננתם לבניך"

הברכה נקראת ברכת התורה. מבחינה סמנטית, כמו שלא אומרים "בירכת הידיים" אלא "על נטילת ידיים", אם כוונת הברכה הייתה על לימוד התורה, היא הייתה מנוסחת כ"תיקון" שהתחדש "מלמד התורה". אלא שנוסח ברכת התורה הוא "נותן התורה". מברכים על נתינת התורה שקבלנו על יד משה רבנו מפי הגבורה ולא על מצוות לימודה.

הנוכח ב"סעודת מצווה" ולא אכל עמהם, האם רשאי לברך אחת מ"שבע ברכות" ?

תוכן

מה ניתן ללמוד מהמבנה של "שבע הברכות" שאינם פותחות ב"ברוך" חוץ מהראשונה והאחרונה?

היש פגם בנוהג המקובל בחלוקה של "שבע ברכות" כ"כיבודים" לאנשים שונים?

האם רשאים לברך "שבע ברכות" ללא סעודה כמו הפעם הראשונה שהם נאמרות מתחת לחופה?

עיסת בצק שחילקו למספר נשים כדי ללמדן דיני מצוות הפרשת חלה, האם חייבות בהפרשת חלה למרות שאין בכל אחת מהעיסות שיעור?

תוכן

על מה מסתמך הגר"ע יוסף שפוסק שהנוהגות להפריש חלה מעיסות קטנות שנחלקו מעיסה גדולה יש להם על מה לסמוך ואף רשאיות לברך?

כיצד מסביר מהרי"ק, בשיטת הרמב"ם, את הפטור של הנשים שמסרו לנחתום לבין החיוב של הנחתום בהפרשת חלה?

האם בנסיבות של לימוד דיני חלה חייבות בהפרשת חלה בברכה בדומה למלמד ילדים את ברכות הנהנין על אף שאינו אוכל עמהם?

כלה הלחם בזמן הסעודה והביא לחם מהחנות, האם חייב לברך גם על הלחם שהובא?

תוכן

מה הדין אם החזיק במאכל וברך עליו ונפל ונמאם והביאו לו מאותו מין במקומו, האם יחזור ויברך?

באלו נסיבות עליו לחזור ולברך על המאכל הנוסף ובאלו נסיבות יהיה פטור מן הברכה?

Subscribe to הלכות ברכות