אכילת קובנה
האם על אכילת קובנה שאני קובע סעודה אני צריך ליטול ידיים עם ברכה ולברך בירכת המזון גם אם אם אין שיעור של 230 גרם ?
היש לדמות דיני "שבע ברכות" לדברים שבקדושה המחייבים נוכחותם של עשרה גדולים ובני חורין?
עיקר הדין ל"שבע ברכות" שלא בשעת החופה הינו עבור ה"פנים חדשוות" ואם אינו נוכח לכאורה לא יברכו?
האם על אכילת קובנה שאני קובע סעודה אני צריך ליטול ידיים עם ברכה ולברך בירכת המזון גם אם אם אין שיעור של 230 גרם ?
לעס את הפרי בשביל הנוזל שבו, האם יברך "שהכל" או "בורא פרי"?
כתב הרמב"ם: "ד ירקות שדרכן להישלק ששלקן -- מברך על מי שלק שלהן, בורא פרי האדמה: והוא, ששלקן לשתות מימיהן, שמימי שלקות כשלקות, במקום שדרכן לשתותן." ע"כ. לפי זה, מברכין על "קומפוט"=מי פירות, בורא פרי העץ. לא הבנתי, אז למה מברכין על תה שהכל?
תודה
הלכה היא שאסור להגיש לאורחים מאכל המחייב נט"י אם ידוע שלא יטלו ידיהם, האם ניתן ללמוד מהלכה זו לשאלתנו?
מהם גדרי האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול", האם המקרה שלנו נכלל בגדר איסור זה?
האם יש להקפיד על עני ולהמנע מלספק לו מזון כצדקה, אם ידוע שלא יברך?
לק"י לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א ברכות חמות לרגל הצטרפותך לשו"ת מורשת. כידוע מנהג יהודי תימן הוא לאכול ג'עלה לפני סעודות שבת ויו"ט. ולפעמים מגישים בג'עלה גם דברים שנוהגים לטבל אותם באחד משבעה משקים המצריכים נטילת ידיים ובברכה כפי שפסק הרמב"ם. לדוג' בראש השנה אנו נוהגים להוסיף לג'עלה מאכלים מיוחדים לראש השנה כפי המנהג בארץ וביניהם תפוח שמטבלים אותו בדבש. שאלתי: האם כשנוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה בזמן הג'עלה יש לחזור וליטול ידיים שוב לאכילת הפת ?
למו"ר ממעתיקי השמועה לעדתינו בני תימן
ראיתי מה שכתב רבינו בענין כובאנה חלבית להתיר, אך רצוני לשאול האם גם גחנון כך היות שישנם אנשים שאוכלים עם בשרי ממש, וישנם שאוכלים עם סמנה חלבית, לכן יורנו רבינו האם מותר לבשל גחנון חלבי(עם חמאה)
תודה למו"ר על התשובות המחכימות
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי נטילת ידים בבוקר? האם קודם יטול, בלא ברכה, ואח"כ ישטוף את פניו ויתפנה ואח"כ ישטוף שוב את ידיו, ויברך ויטול? או שמא, קודם ישטוף את ידיו, כדי שיוכל לברך, ויברך ויטול?
תודה רבה. תזכו למצוות.
שלום לרב
כשמקדשים בבית הכנסת אחרי תפילת שחרית שלשבת, ואוכלים עוגות ושותים משקאות בשיעור ברכה אחרונה. כל המשפחה נוכחת בקידוש. האם כשמגיעים הביתה לאכול סעודה שניה צריך לקדש שוב?
תודה רבה.
האם יש חובה לפי הרמב"ם ולפי השו"ע לרדוף אחרי ברכה זו בימי ניסן כשהפריחה מלבלבת באילנות?
מהו הארוע הקובע לברכת האילנות, האם לבלוב האילנות בכל מקום בעולם או דווקא בא"י בימי ניסן?
מהי שיטת תורת הנסתר בקשר לברכה זו ומה הקשר לעילוי הנשמות?