דילוג לתוכן העיקרי

יין פוטר שאר משקים

שלום למארי, ה' יאריך יומיו בטוב ושנותיו בנעימים לגבי דין דיין פוטר שאר משקים שלא נמצא בדין זה ברבינו (ערוך השולחן קעד'). האם אנו נוהגים בזה כי יין פוטר שאר משקים או לאו? ומדוע דבר זה לא מפורש בדברי רבינו למרות שהוא גמרא ערוכה?
תודה רבה !

ברכת שהכל על מים

שלום,

חיפשתי בספר ברכת משה של הרב אביעד אשואל בנושא שתיית מים.

במידה ויש לי בקבוק מים במשרד ואני שותה ממנו במהלך היום או לחילופין אני שותה מים במטבח במהלך היום. האם אני צריך לברך על כל שתיה.

ההלכה כותבת "השותה לצמאו חייב לברך" ...

בברכה.

ברכה על פסיפלורה

שלום לרב ושנה טובה בספר ברכת משה מעיד הכותב כי ברכה על פסיפלורה היא בורא פרי האדמה בעדות שלו מהרב קאפח ידוע לי כי אורך חיי הפסיפלורה הוא 5-7 שנים לעומת זאת ראיתי בתשובה של הרב כי הוא פסק באתר כי ברכתה ב"פ העץ שאלתי מהו הקריטריון שעל פיו מגדירים עץ או אדמה ולפי זה מהי הברכה על הפסיפלורה? או מדוע היא עץ?
תודה

ברכות

מועדים לשמחה כבוד הרב 1- אם אדם נטל ידים וברך המוציא ואכל פחות מכזית לחם ואז אכל סלטים וכו' לאחר רבע שעה אכל כביצה לחם, אותו אדם חייב בברכת המזון? כלומר השאלה שלי אם שיעור אכילת פרס הוא מתחילת הברכה הראשונה או שגם במשך הסעודה אפשר לאכול כזית תוך כדי אכילת פרס ולהתחייב בברכה אחרונה...? 2- אדם לקח כוס מים וברך שהכל ואז שתה לגימה קטנה לאחר רבע שעה שתה את כל הכוס (יותר מרביעית) בבת אחת ... מברך נפשות? כלומר האם צריך לשתות בבת אחת מיד לאחר הברכה הראשונה או שאפשר גם בהמשך לשתות רביעית בבת אחת ולברך נפשות
תודה רבה מראש ומועדים לשמחה

קשה לי בשתיים!

לק"י
השאלה מתייחסת לשיעור
https://net-sah.org/he/node/5310

א. ברור שאישה פטורה מלימוד תורה, אבל גם הברכות לא נאמרו בלשון לימוד תורה – וחוכמת הנוסח בא (להבנתי שלא מצאתי לה סימוכים) דווקא כדי לכלול אישה!
הכיצד?

בראשונה נאמר ציווי על "דברי תורה".
אם אישה אינה חייבת ב"דברי תורה", במה היא תהיה חייבת לקיימן?!

אכילת מזונות סעודה שלישית

שלום לכבוד הרב.
אם אני רוצה לאכול בסעודה שלישית רק מיני מזונות, כדוגמת קפה עם עוגיה או רוגלך. האם אני יכול? האם אני צריך לברך על העוגיה "המוציא" מדין קביעת סעודה? מאיזה שיעור מתחייסית בברכת המזון אם הכלתי מיני מזונות וברכתי עליהם המוציא מדין קביעת סעודה?
תודה לכבוד הרב

כוונה באמירת הפסוק פותח את ידך וגו'

בס"ד לכבוד הרב, שלום וברכה!כידוע במרבית הסידורים נכתב, כי יש לכוין בעת אמירת הפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהילים, קמ"ה, ט"ז), שהקב"ה משגיח, זן ומפרנס את כל הבריות. דרישה זו אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של ברמב"ם, אשר לדעתו אין הקב"ה משגיח על בעלי החיים השונים(מלבד האדם), ואף איננו משגיח על הרשעים והעברינים בעם ישראל. לפיכך, שאלתי היא האם לדעת הרמב"ם יש חובה לכוין באמירת הפסוק הנ"ל שה' משגיח על כל הבריות ללא הפרש, וכן האם יש לחזור ולאמר את הפסוק הנ"ל אם לא כיון באמירתו לאחר גמר אמיר המזמור או התפילה.כמו כן, ברצוני לדעת מהי משמעות פסוק זה אליבא דהרמב"ם.בתודה

נשים הנוטלות ידיהן בשחר, האם רשאיות לברך "וצונו על נטילת ידים"?

תוכן

מהו המאפיין של רוב ברכות השחר ומדוע אין בנוסח שלהם "אשר קדשנו במצוותיו וצונו"?   
האם גם אשה תתחייב בברכות התורה והרי לכאורה היא חייבת בחלק ממצוות התורה?
מהו הטעם לנט"י שחרית ומדוע קבעו חכמים בברכתה הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו" בניגוד לשאר ברכות השחר?

הרמב"ם הל' תשובה + ג'עלה לפני המוציא

שאלה: לכבוד הרב שליט"א:
1. האם הרב יכול להסביר את הרמב"ם בהל' תשובה פרק ג, הלכות י+יא של מורי.
2. ג'עלה לפני המוציא – אם אדם מברך ברכה אחרונה, האם זו ברכה לבטלה או ברכה שאינה לצורך?
תודה

Subscribe to הלכות ברכות