דברי תורה לקראת ימים נוראים מתוך כנס סליחות נוסח תימן

כיצד מתיישבים הפסוקים: "מי כד' אלודינו בכל קראינו אליו" לעומת הפסוק: "קראוהו בהיותו קרוב"?

האם עדיף לומר סליחות בלילה לאחר תפילת ערבית או לקום בחצות ע"מ להתחנן בסליחות עד שיאור היום?

כיצד ניתן ליישם בחוכמה את הצורך בחשבון נפש באמצעות הסליחות בעידן שלנו שישנו קושי בהשכמה בחצות?

והרי הסליחות אינן נכללות בכלל לימוד תורה?

האם בגלל שהסליחות מכילות פסוקי התורה נחשב כלימוד תורה למרות שנאמרים בדרך תחנונים?

מדוע איננו מברכים ברכת התורה מן הלילה והרי היום מתחיל מהלילה?

מהו המיקום העדיף לתקוע בשופר במהלך הסליחות?

וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?