עצרת התעוררות וסליחות במעמד רבני תימן

מנהגנו מיום ב' באלול להשכים קום ולשפוך שיח ותחינה לפני בורא עולם. וכאן שאל השואל עו"ד יוסי גמליאל ראש עמותת ארגון אחים וקיימים שהצליחו לאחרונה להציף את פרשת ילדי תימן שפעם היו מכנים אותם נעדרים והיום שר בישראל מכנה אותם חטופים. ולכן עלה בדעתו רעיון מושכל ויישר כוחו, לכנס את יהודי תימן וכן כל יהודי לעצרת בכותל המערבי, לא עצרת מחאה שבו ידברו בעניין הפרשה אלא עצרת תפילה של אמירת סליחות לפניו יתברך.

האם "עניה סוערה" לפי שבע דנחמתא או "מחר חודש" לפי דין התלמוד?

מדוע בתלמוד התמודדו עם בעיה דומה של ר"ח אב שחל בשבת ואילו שאלתנו לא נדונה כלל בתלמוד?

האם יש הבדל במדרג ורמת החיוב של תלת דפורענותא ביחס לשבע דנחמתא? מהי השתלשלות המנהגים בנדון בין העדות השונות?

כיצד מתיישבים הפסוקים: "מי כד' אלודינו בכל קראינו אליו" לעומת הפסוק: "קראוהו בהיותו קרוב"?

האם עדיף לומר סליחות בלילה לאחר תפילת ערבית או לקום בחצות ע"מ להתחנן בסליחות עד שיאור היום?

כיצד ניתן ליישם בחוכמה את הצורך בחשבון נפש באמצעות הסליחות בעידן שלנו שישנו קושי בהשכמה בחצות?

אלול התשס'ט, רצף טרגי של מעשי פשע ואלימות מזעזעים (אינוס, התאבדויות, ביתור גופות) בימים אלו, מהו שורשם? האם הפכנו לגרועין שבאומות כדברי חז"ל?

אברהם אבינו טבע המטבע: "רק אין יראת אלודים במקום הזה", האם לשיטת החיים החילונית יש אלטרנטיבה אחרת לאיכות חיים נקייה משפך דם ואלימות קשה?

האם המחנה של שומרי המצוות מחוסן מתופעות השחיתות ועבירות שבין אדם לחבירו ומה הוא יכול להקרין לאחינו שאינם שומרי מצוות?