שיעורים ברמב''ם הלכות יום טוב פרק ח הלכה ו

לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש

 בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".

הרב שלום.
אני נמצאת בשליחות יחד עם טיול למשך חודש בתקופת החגים בבית חב"ד בזנזיבר. האם אני צריכה לחגוג את חג ראשון יומיים כדרך שחוגגים הזוג החבדניקים שקבעו את ביתם בזנזיבר, או יום אחד כדרך המטיילים במקום?
ראיתי באינרטנט שכתבו רבנים (למשל הרב שרלו) שלא צריך לחגוג יומיים, רק לעשות מלאכות בצנעה. אשמח לשמוע את דעת הרב

קראתי בהלכות של הרב עובדיה שעל התימנים להדליק נרות ביו"ט כמו בשבת. הנימוק הוא, שכתב הרמב"ם שבגלל החובה לענג את יו"ט ולכבדו כמו שמצווה על שבת לענגו, משום שנאמר בו "מקראי קודש", וביו"ט גם נאמר "מקראי קודש", ומכיוון שהדלקת נרות בשבת יש בה משום כבוד השבת ועינוגה כך גם ביו"ט. מה ההלכה לפי הרב קאפח זצ"ל וכיצד עלי לנהוג?
תודה מראש, יאיר גיאת