אדם שהזיק בתאונת דרכים - מה חיובו?

לרב שלום.
1. האם ניתן להזמין שופט ערכאות דתי לדין תורה?
2. ההזמנה היא על פסק דין שנתן בתביעות קטנות בדיני ממונות וניתן להוכיח בוודאות שהוא שגוי.
3. האם ניתן לחייבו על הנזק שגרם לי?
4. מה הסיכויים שהוא יבוא למשפט?
5. האם אני יכול לייצג את עצמי מולו?
6. נא להדריך אותי בדרכי הפעולה לקדם דיון כזה.

שלום. נתאר לעצמינו משפחה שהתחילה מאפס. הבעל הבטיח לאשתו בכתובתה סכום אשר הוערך בזמן החופה לכמה יוכל לשלם לה, הסכום יחסית לא היה גדול. לימים האשה למדה, עבדה והשתכרה 10000 שח בחודש, הבעל עבד והשתכר 5000שח (יחד גם קנו דירה למשל) עפ"י" ההלכה הבעל יורש את אשתו ואין בעיה. ברם האשה לא יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה בלבד. נשאלת השאלה מדוע יקבלו אחי הבעל (במצב שאין ילדים) את כספה של האשה (בעיקר) אשר לא טרחו ולא עמלו בעבורו, מה הגיון בדבר? (לענ"ד השאלה קיימת גם אם האשה לא עבדה כלל, שהרי עבודות הבית שווין יותר מסכום כתובתה)
תודה רבה ושכרו מאת ה'!

שלום הרב, לכאורה, לפי השו"ע (חו"מ כו, א) הדבר אסור, אך האם בפרקטיקה של בי"ד הרבניים בימינו יש תוקף להסכמת הצדדים להישפט בפני בי"ד פסול? האם הרב יקבל צדדים (או ערעור של צד אחד) בבית הדין לאחר שהם התדיינו בבית דין אחר (והם הסכימו ביניהם מראש שהם יקבלו עליהם את הכרעת אותו בית דין פסול?) האם יש הבדל בין בי"ד שהוא לכולי עלמא נחשב כפסול לבין בי"ד שיש צדדים להקל בו (בית דין ישראלי)?
תודה רבה, איתמר

קיבלתי את תשובתך בעניין בית הדין
תודה לא הבנתי כלל וכלל את ראשית דבריך כי לבית הדין הגדול אין יכולת לחדש על התורה הלא הם דברי הרמב"ם בהלכות ממרים פרק א' ובעוד מקומות רבים כי על פי המידות שהתורה נדרשת בהן הם יכולים לשנות החלטה קודמת ומימלא זהו שינוי ומדובר בדיני תורה לגבי המשך תשובתך - תוקף תקנות הקהל - הייתי מאוד מבקש מקורות
תודה, גדי בן יוסף

שלום רב לכבוד הרב.

לרב שלום,
האם ישנו מקור הלכתי כלשהו בגמרא המלמד על פומביות הדיון בבתי הדין או לחילופין דיון "בדלתיים סגורות" בבתי הדין? (כפי שמקובל לדוג' במשפט הפלילי בקטינים וכשמדובר בחומר מסווג וכו') ישנם יתרונות וחסרונות הגיוניים לדבר. שאלתי היא האם ישנה התייחסות הלכתית לכך. במידה ולא - כיצד יש/ראוי/רצוי לנהוג?
תודה רבה אביטל

לכבוד הרב הרב כותב שההכרעה בכל בית דין מבוססת על הרב ואף אחד לא יכול לכפות את דעתו מצד שני, יש איסור "לא תענה על רב" שאוסר לחלוק על המופלא שבבי"ד. וחוץ מדיני נפשות, בדל הדיונים מתחילים מהגדול. יוצא שלעולם אף אחד לא יכול לחלוק על הגדול ותמיד יקבע הדין כמו הגדול. אבל מצד שני אומרים שגם בדיני ממונות הלכה כרבים ואפילו 2 מזכים ואחד מחייב הרי זה זכאי. איך מיישבים את הסתירה? סתירה בין איסור לחלוק על המופלא לבין כך שהלכה כרבים

לרב שלום. בשנת השמיטה האחרונה עבדתי כרכז ונהג חלוקה של פירות וירקות עם קדושת שביעית. במהלך עבודתי קיבלתי דוח על הובלת פירות וירקות ללא תעודת משלוח עם תשלום קנס. את הדוחות נתתי לרב האחראי עלי מאחר ואת העבוד וההובלות אני מבצע בהתאם להוראות שאני מקבל ממנו. הוא אמר לי תשלם את הקנס מכספי המכירה. אני היתי לחוץ בזמן העבודה ולא שילמתי. יש לציין שהיו עוד דוחות שנעשו על ידי הרב והרכז הראשי ורובם שולמו. מה שקורא לאחרונה קיבלתי זימון לבית המשפט על אי תשלום הקנס והשופט פסק על תשלום קנס.

מה המעמד של בדיקות DNA האם יחשבו לראיה בדין העברי מה המעמד של טביעות אצבע, בדיקות אלכוהול, זאת בהנחה שהן אמינות ברמה גבוהה, האם אפשר לדמות אותם לעדות ראיה במשפט העברי