מסירת עברייני תנועה לשלטונות

שלו ם עליכם מהלכות עדות טז/יא נראה שפסילתו של הדיין בשל חשש של טובת הנאה נקבעת על פי אומדן דעתו הוא – הדיין משמש כרשות המבקרת את עצמו. ובניסוחו של הרמב"ם: "וכדרך שלא יעיד בדבר זה שמא נוגע בעדותו הוא, כך לא ידון באותו דבר...". שאלותי:
א. האם אכן הבנתי את הלכה והדיין מבקר את עצמו?
ב. אם אכן זה כך, האין בכך טעם לפגם? גם הדיין הראוי, רב המעלות, אדם הוא ונוגע בדבר אצל עצמו. בברכה ובתודה על זמנך דוד בן שלום קאפח

שלום רב, יש לי שכן שכבר קרוב ל4 שנים יש לו צנרת נוזלת ברצפה, מה שהזיק לתקרה שלנו בחדר האמבטיה ובשירותים. בקשות חוזרות ונשנות, והצהרת כוונות לתבוע לא מעניינות אותו. הוא עשה ככל הנראה איזשהוא סידור עם חברת הביטוחל שלו שיגידו שאין נזילה. יש לציין שהאדם הזה חרדי, ולמרות זאת, מהכרותי איתו בשנים האלה - ממונם של אחרים או סביבתם לא מעניינים אותו כל כך. הוא משליך דברים מהחלון וכך גם ילדיו. מעשן וזורק את בדלי הסיגריה בגינה ובבניין. העניין הוא, שאני בעל תשובה, ואחי אינו דתי. (אבינו נפטר) אח שלי החליט שהגיעו מים עד נפש, והוא תובע.

אנחנו גרים בדירה שכורה, הכיור במטבח נסדק באשמתנו, ולפי החוזה האחריות היא עלינו, אבל לא כתוב בחוזה מה בדיוק אנחנו צריכים לעשות: " האם אנחנו צריכים להחליף את הכיור על חשבוננו מייד? (עולה כ -500 ש"ח). " האם אנחנו צריכים להחליף את הכיור, אבל מותר לנו לדחות את ההחלפה עד שנעזוב את הדירה? " אולי אנחנו בכלל לא צריכים להחליף את הכיור, אלא רק לשלם פיצוי כלשהו לבעל הדירה בהתאם לירידה בערך הדירה? אם כן - איך בדיוק מעריכים את הירידה בערך הדירה? האם צריך ללכת לשמאי מקצועי? ומה עושים אם גובה השכר של השמאי גבוה יותר מהנזק? אני שואל בהנחה שבעל הבית קשוח ולא מוכן להתפשר, ודורש שנלך לפי שורת הדין.

שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול על מקרה בו יושבים בדין תלמידי חכמים דיינים מומחים כולם ידועים ביראת שמיים ובחכמתם בעיון ובבקיאות. ודנו בעניין מסוים וראו עדויות והגיעו להחלטה מסוימת פה אחד.
1. האם כולם חייבים בהחלטה אם אין בית דין אחר שגדול בחכמה ובמניין שישב וראה את אותם עדויות ופסק בצורה שונה?
2. מה הדין אם באים כמה תלמידי חכמים שלא ראו שום עדויות והם מורים ויוצאים נגד אותם דיינים שהחליטו בצורה חד משמעית? האם הם דומים בהגדרה ל"זקן ממרה"?

שלום. בני טופל אצל מטפלת באמנות. סיכמנו על מחיר 60 ש"ח לשעה, ואם נקבל החזרים מקופ"ח 100 ש"ח לשעה. היא ידעה שבקופ"ח שלנו בד"כ לא נותנים החזרים, ובכל זאת עודדה אותנו לבקש (לטובתנו). על כן התחלנו לשלם עפ"י 100 ש"ח לשעה. תהליך בקשת ההחזרים היה מסורבל עבורנו, וביקשנו ממנה לחזור לתעריף 60 ש"ח לשעה ללא החזרים, אך יצא שאם נעשה כך היא תהיה חייבת לנו כסף. לכן מיצינו את התהליך וקיבלנו החזרים עבור מה ששילמנו (לא שילמנו הכל כי לא ידענו אם נקבל החזרים). ההחזרים לא היו משתלמים עבורנו, כי הרווחנו שקלים בודדים לכל מפגש וכדי לקבל אותם נאלצנו לנסוע מס' פעמים לקופ"ח, ולעשות שיחות טלפון לרוב שעלו זמן וכסף.

האם ניתן להכשיר צוואה רגילה שנעשתה בפני נוטריון (לכאורה יש פסק של ר' משה פיינשטיין בנדון שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ) לדינא? ועל מה ניתן לסמוך כאן

אני עו"ד שזכיתי בפסק דין ללקוח, כשייצגתי אותו בתביעה בבית המשפט. התגלעו בנינו ויכוח בנושא גובה שכר הטירחה, אי לכך חלק מתקבול הכסף שהגיע עבור הלקוח עיכבתי בחשבון נאמנות עד לבירור המחלוקת. ע"פ הדין המהותי, הואיל והלקוח דרש את הכסף המועכב, עלי היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. לבסוף, הסכמנו כי הנושא יבורר בדין תורה, אך הלקוח מבקש את כספו לפני תחילת הדיון בדין תורה. שאלתי היא, האם יש לי יתרון של "מוחזק" בכסף המועכב על ידי, כך שאם אחזיר הכסף המועכב ללקוח, אני יכול להפסיד יתרון זה, או שאין לדבר זה משמעות?

מה תוקפה של התחייבות בע"פ? מה העונה על הפרתה? מה המקורות? שותי"ם?
תודה