מהו דינו של הקטן בקריאת התורה?

שאל השואל מה דינו של ילד קטן? מה דינו של ילד קטן שיודע לקרוא בתורה והוא עולה לתורה? האם יש מגבלה? היכן הוא קורא? למשל, אם אנחנו נמצאים ביום שני או חמישי ועולים רק שלושה, האם קטן שקטן יקרא בתוך השלושה או רק בתוך שבעה. כמו כן, האם ניתן לעלות כמה קטנים לקריאת התורה? האם ניתן שקטן יקרא מפטיר? כל השאלות האלה הן מסתובבות סביב דינו של הקטן בקריאת התורה ב מת במסכת מגילה שם נאמר שה בפרק רביעי במסכת מגילה הלכה שישית קטן קורא בתורה ומתרגל אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה כלומר נקבע במשנה שקטן קורא בתורה הוא מתרגם. אלא שעדיין אנחנו צריכים לדעת האם הוא מוגבל לאלו עליות או לא. האם כולם יכולים להיות קטנים לעלייה לתורה או לא? אנחנו מוצאים בגמרא מגילה כג עמוד א' שהביאו תוספתא. הכל עולין למניין שבעה. אפילו אישה, אפילו קטן, כולם עולים למניין שבעה, אלא שאת האישהן מביאים לקרות ברבים מפני כבוד הציבור אבל נאמר הכל עולים למני שבעה אפילו אישה אפילו קטן וכאן נחלקו הפוסקים מה זה נקרא הכל עולים למניין שבעה אפילו קטן ב שולחן ערוך, סימן רפ"ב, באור חיים אומר אה אומר מרן השולחן ערוך סעיף ד' א סעיף ג' הכל עולים למניין שבעה אפילו אישה וקטן שיודע למי מברכים אבל אמרו חכמים אישה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור הגהה זה דברי ארמה ואלו כלומר האישב הקטן דווקא מצטרפים למניין הקרועים אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים נשים לב לביטוי של הרמה הם מצטרפים אבל הוא מסיים ואומר אבל לא שיהיו כולם נשים או תנים מדבריו שהוא אומר מצטרפים משמע שהרוב צריכים להיות גברים בוגרים במספע של דבריו אומר אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים משמע שאם אחד גבר בוגר והשאר קטנים או נשים זה בסדר ובאמת מצאנו מכלול של דעות שיטות שונות בין הפוסקים לבאר את התוספתה הזו שובעה בגמרא להלכה יש אומרים רק אחד יכול לעלות, רק אישה אחת יכולה לעלות, לא יותר ויש אפילו מגבילים ואומרים דווקא למניין שבעה ולא למניין שלושה ויש כאלה שאומרים הקטן עולה רק מערביעי ואלך דהיינו בשלושה בכלל לא עולה אבל יש כאלה שאומרים לא אפשר כמה קטנים ובלבד שלא יהיו רוב בקיצור דעת שיטה שמשתמעת מדברי הרמה של אורה אפילו רוב רק שיהיה אחד בוגר בוגר גבר זה כבר מציל את הכל אז אנחנו נבוכים כיצד יש לנהוג רבנו בהלכה בפרק 12 מהלכות תפילה הלכה 17 כתב את הדברים הבאים אישה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור קטנה יודע לקרות ויודע למי מברכין עולה ממניין הקוראים וכן המפטיר עולה מןמניין שהרי קרא בתורה אומר מורי בהערה נבוא מביא את פירוש המשנה וירוש המשנה לרבנו היה לו מהדורה קמה בעניין הזה ומהדורה בטרא במהדורה קמה כתב רבנו קטן קורא בתורה אחר השלישי כלומר בשלושה הראשונים הוא לא עולה אחר השלישי אבל רבנו במהדורה בטרה מחכו ותיקן בכתב ידו קטן קורא בתורה אמר אחד הגאונים האחרונים שזה אחר השלישי אומר מורי העובדה שרבנו תיקן את מהדורה קמה וכתב בסתם כתן קורא בתורה ולאחר מכן הוא אומר אמר אחד הגאונים החרורים שזה אחר השלישי סימן שהוא ביטל את הדעה הזו ולא קיבל אותה להלכה. ולכן מורי פוסק שאפשר לעלות את הקטן גם למניין שלושה, לא רק למניין שבעה, אלא למניין שלושה. והייתה מחלוקת בין חכמי תימן בעניין הזה. אבל כאמור, מורי הכריע שאפשר לעלות קטן גם למניין שלושה, אלו דווקא למניין שבעה ולא עוד. אלא מורי יוסי ואמר שגם אפילו כמה קטנים, לא רק קטן אחד, אלא אפילו כמה קטנים, חוץ מראשון מפני כבוד הציבור. דיינו שעולה כהן עם הארץ, אבל דווקא גדול בשניים א אבל דווקא הגדול בשנים שנתמלא זקנו. אומר מורי, אפשר שקטן יעלה במניין שלושה, רק לא ראשון כי מספיק לנו שבאו ומקדימים את הכהן. לפני תלמיד חכמים והרי תלמיד חכמים צריך להיות קודם לפני הכל לכן גם לעלות כהן קטן דהיינו בגיל זה כבר לא כבוד ציבור אומר מורי אם אין כהן בוגר יש לעלות תלמיד חכמים ולא כהן ולא כהן קטן בשנים זה משום שמורי רצה לצמצם בפגיעה בכבוד התורה שמקדימים עמי הארצות או קטנים בשנים לפני תלמיד החכמים אבל נעזור טוב את העניין הזה נחזור להערה של מורי לאחר שכבר למדנו מדבריו שראשון לא יעלה כהן קטן בשנים ולמדנו מדבריו שקטן עולה במניין שלושה וכן במניין שבעה ולמדנו מדבריו שאפילו מספר קטנים השאלה היא מה זה מספר קטנים האם עדיין הם צריכים להיות במיעוט או אפילו הרוב או אפילו הכל הכל בוודאי לא יכול להיות שהרי הוא אמר ש הקטן לא יעלה הראשון אז ודאי השאלה אם הוא כמו הרמה שיכולים להיות רובם קטנים רק חוץ מבוגר אחד גבר בוגר או שמע אפילו שהוא אמר כמה קטנים הכוונה היא רק למיעותט ולא לרוב תשובה כבר רבנו לימד אותנו כלל בפרשנות התורה ופרשנות התלמוד ואמר כל מקום שהלשונות המקראיים או התלמודיים סתומים והם סובלים פירוש לכאן או לכאן, הרי אנחנו צריכים להיות מונחים על פי הכלל. תפסת מרובה לא תפסת. תפסת מיעוט תפסת. כלומר מה שבטוח זה המיעוט. למשל על דרך שאומרים מיעוט רבים שניים. אתה רוצה לומר יותר מש שניים תוכיח אבל סוף סוף השתמשה התורה בלשון רבים מאות רבים שניים ואותו דבר בכל מקרא ובכל לשון תלמודי אם יש לנו ספק אם בכמות כזו או בכמות כזו בגלל לשון הסתומה יש לקחת את המיעוץ שזה הכי בטוח מי שרוצה לומר יותר עליו הראיה תפסת מרובה לא תפסת זאת ועוד הנה אנחנו מוצאים הלכה דומה בעניין הזימון שרבנו כותב בפרק חמישי מהלכות ברכות נאמר ש אה בהלכה ו' ואלך הכל חייב בברכת הזימון כדרך שחייבן בברכת המזון אפילו כהנים שאכלו קודשי קודשים בעזהרה אז גם הם חייבים בזימון וכן כהנים וישראלים שאכלו כחד ואכלו הכהנים תרומה וישראל חולים כלומר לכו לאכול מאותו אוכל למרות הכל הם נחשבים חבורה ולפני ברכת המזון צריכים לזמן חייבים בזימון נשים ועבדים וקטנים חייבים בזימון חיובן בברכת המזון נשים ועבדים וקטנים אין מזמנים עליהן אבל מזמנים לעצמן ולא תהה חבורה של נשים ועבדים וקטנים מפני הפריצות אלא נשים לעצמן או עבדים לעצמן או קטנים לעצמן ובלבד שלא יזמנו ב שם אומר רבנו בהמשך קטן היודע למי מברכין מזמנים עליו ואף על פי שהוא כן שש כוון שבע סליחה כוון שבע או כוון שמונה הוא מצטרף בין למניין שלושה בין למניין 10ה לזמן עליו והנוכרי אין מזמנים עליו הנה בזימון אנחנו מוצאים שמותר לקטנים לעשות זימון בינם לבין עצמם אבל מה שהם לא רשאים לפתוח ספר תורה ולקרוא ילדים קטנים לקרוא בספר תורה זה הם לא רשאים אבל למרות הכל ניתן לצרף קטן למניין דהיינו מה זה לצרף שזה מיעוות אבל לא שזה רוב אלא מצטרף וזה דעת רבנו אומר מורי ומדאמר סתם מזמנים עליו משמע בכל עניין מצטרף בין לשלושה בין לעשרה אבל עדיין זה רק צירוף והוא לא יכול להיות הרוב אלא רק מיעוט. אז כמו שבזימון זה רק מיעוט ולא הרוב, כך גם בקריאת התורה זה המיעוט ולא הרוב. לסיכום יוצא איפה קטן עולה למניין למניין הקרועים אבל רק עולה ולא נהיה רוב. אפשר מספר קטנים כעתותו של מורי והכראתו אבל לעולם שלו יהיו רוב אלא המיעוט. ולכן אם אמרנו שגם יכולים לעלות למניין שלושה, במניין שלושה רק אחד ולא ולא שניים, כי אחרת הם יהיו ארוג. למניין שבעה יכולים לעלות שניים, יכולים לעלות שלושה, אבל לא מעבר לזה כי הרוב צריך צריכים להיות בוגרים. כמו כן, למפטיר קטן יכול לעלות כי מעמדו של המפטיר הרבה יותר קטן מקריאת התורה הרגילה ולכן הוא יכול לעלות למפטיר אבל לראשון לא יעלה אם מדובר בכהן. אם מדובר בכהן אז אי אפשר להקדים כהן קטן בשנים לפני תלמיד חכמים אלא תלמיד חכמים בפניו כי הרי הצלחות מצד הדין שתלמיד חכמים קודם אפלו לכהן גדול בשנים רבי חניה בג שומר הקדוש ברוך תור