תמצית מסמך תדרוך: מנהגי לוויה והספד בקהילות יהודי תימן
מקור: קטעים מתמלול שיחה בנושא מנהגי לוויה והספד בקהילות יהודי תימן.
נושא מרכזי: המסמך מתמקד בבירור ובתיאור של מנהגי הלוויה וההספד שנהגו בקהילות יהודי תימן, תוך התמקדות בשאלה האם נהגו להעביר את הנפטר דרך בית הכנסת או לערוך הספדים בקרבת בתי הכנסת או ברחובות היישוב.
נקודות וממצאים עיקריים:
- העברת הנפטר דרך בית הכנסת: על פי העדויות המובאות, לא היה נהוג להעביר את הנפטר דרך בית הכנסת במהלך הלוויה. מספר דוברים מציינים זאת באופן חד משמעי:
- "האם בתמן היו מעבירים את המפטר בכל השנה דרך בית הכנסת או איך היו עושים בקשה? לא."
- "אצלכם כשהו מישהו לפדור איך הייתם מלוים אותו מסים מעים אותו הם מעבירים אותו من הבית דרך בית הכנסת? לא."
- "אלא מתבית לבית גבר."
- "לא הייתם עוברים דרך בית הכנסת בית כנסת אין אין דבר כזה."
- "לא שמענו על זה איפה היו עושים מעמודת ומשובות?"
- רבי דוד מציין: "האם היו מחמידים על היו עוברים דרך בית הקנס עד כדי להספיד אותו? לא."
- מקום עריכת "מעמודות" ו"משובות" (ככל הנראה, תחנות עצירה לתפילה ואולי הספד קצר): העדויות מצביעות על כך שה"מעמודות" וה"משובות" נערכו בדרך כלל מחוץ ליישוב, בסמוך ליציאה ממנו:
- "מעמדת בשער."
- "בשעורים מעמדת שלא מעמד."
- "איפה בתוך היישוב או מחוץ לישוב? בהתחלה מחוץ לישוב."
- "שיוצא מביתו הלאה מתניחים. משם עושים עמוד משוב כן."
- אף על פי שאדם גר ליד בית הכנסת, לא נהגו לעצור או להעמיד את הנפטר ליד בית הכנסת לצורך הספד: "אבל לא להיות בית כנסת."
- "שמעו מורחי יצחק מכבות עצמו יש לו בכניס לא מידו לבית הכנסת אלא מחוץ ליישוב."
- יוצא מן הכלל לכאורה: מוזכר מקרה של "אבא של החרי קליב" שגר ליד בית כנסת, ובמהלך הלוויה עברו דרך השוק ודרך "בית הכנסת של זה מריזה", ואף דרך שלושה בתי כנסת בדרכם אל מקום הקבורה של "מורי יצחק". עם זאת, מדגישים הדוברים כי למרות זאת, לא עצרו ליד בתי הכנסת להספד: "לא עמידו ליד בית", "אפילו לא ליד בבית כנסת שלו".
- הספד בתוך הרחובות: נשללת האפשרות של עריכת הספדים בתוך רחובות היישוב בשל מספר סיבות:
- הרחובות לא היו רחבים מספיק: "קודם כל הם הם לא לא רחבים לא רחבים שני זה בוסק הסר בקסר שמה."
- הבתים היו צמודים ולא היה מרווח מתאים: "בדיוק הבעיה רבותיי בתסאות הרי כל בית אין פיס שאין פה סו בקצאות ואז איך יגידו פסוקים איך יגידו שם השם."
- הקפדה על ההלכה: הדוברים מדגישים כי אבותיהם נהגו על פי ההלכה, ולכן כל התנהלות הלוויה, כולל ההספדים, נעשתה מחוץ ליישוב. הם מביעים צער על כך שבדורות מאוחרים יותר תלמידי חכמים אינם מקפידים על הלכות אלו.
- עדות אישית: רבי יעקב מעיד על לווייתו של מורי יצחק, בה השתתף בילדותו. הוא זוכר כי לקחו את הנפטר ישירות מהבית לבית הקברות ב"בבלגע" ולא ערכו הספדים בדרך. לאחר שהחלו לקבור ב"בבלגע", התחילו במנהג "מעמודות" קצרים מחוץ ליישוב.
ציטוטים מרכזיים:
- "לא הייתם עוברים דרך בית הכנסת בית כנסת אין אין דבר כזה."
- "בהתחלה מחוץ לישוב. שיוצא מביתו הלאה מתניחים. משם עושים עמוד משוב כן."
- "אבל לא להיות בית כנסת."
- "אני ראיתי בתמונות יש יש אוקיי. לא מופתח רגע לא אני ראיתי בתמונות אבל רבותיי. בדיוק הבעיה רבותיי בתסאות הרי כל בית אין פיס שאין פה סו בקצאות ואז איך יגידו פסוקים איך יגידו שם השם."
- "לכן תראו איך אבותינו נעלו הכל לפי ההלכה רק מחוץ לישוב רק מחוסוב הכל מתנהל לפי ההלכה."
- "הלכתי עד בית הקברות ולא ספידו ולא זה ישר מהבית אני זוכר הוא היה קרוב לבית שלנו עד ישר עד באבלגע."
מסקנות:
המסמך מצביע בבירור על כך שבקהילות יהודי תימן לא היה נהוג להעביר את הנפטר דרך בית הכנסת או לערוך הספדים בתוך בתי הכנסת או ברחובות היישוב. ה"מעמודות" וה"משובות" נערכו בדרך כלל מחוץ לגבולות היישוב, בסמוך ליציאה ממנו. ההימנעות מהעברת הנפטר דרך בית הכנסת ועריכת הספדים ברחובות נבעה הן מסיבות הלכתיות (כגון אי אמירת פסוקים או שם השם במקומות לא נקיים או צרים) והן מתנאי השטח (רחובות צרים). המסמך מדגיש את הקפדתם של יהודי תימן על שמירת ההלכה במנהגי הלוויה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
אבילות
שלום לכבוד מארי אבל על אביו. לאחר שלושים יום מציק לו שער ראשו האם מותר להסתפר? בהלכות אבל פרק ו' הל' ג' כתוב:חייב לגדל שערו עדשישלח פרע או עד שייגערו בו חביריו. במקרה דנן אין גידול פרע. ועוד ילמדנו רבנו מנהג אבותינו בתימן בנושא הזה.
נשיאת כפים בשבעת ימי אבל
מהו מנהג יהודי תימן בנושא נשיאת כפים בשבעת ימי האבל.
אבל בתוך שנה לאביו
רציתי לשאול כה"ר מה הדין לפי רבינו ומארי לגבי מי שנמצא בתוך שנה על אביו להשתתף באירועים הבאים:
1. חתונה של אחיין.
2. חינה של אחיין.
3. שבע ברכות של אחיין.
4. שבת חתן של אחיין.
5. ארוחה משפחתית של יום הולדת לאחד מבני המשפחה.
6. חנוכת בית של חברים.
7. בר / בת מצווה של חברים. אבקש את תשובת כת"ר, בברכה רבה.
נתבשר שמת אביו לפני למעלה מ-30 יום, כיצד ינהג בדיני אבלות?
בנסיבות של חולה ששכב מחוסר הכרה וכשנתרפא נתבשר ברעה, האם חייב בקריעה למרות שמדובר בשמועה רחוקה?
ברך דיין האמת בשעת השמועה ושכח לקרוע, האם יברך שוב בעת שיקרע בתוך השבעה?
כיצד ינהג יהודי מהעדה התימנית בדין קריעה לאחר 30 יום?
שלום עליכם- אני חבר בחברה קדישא שבישובי, מה מנהגנו בז' באדר לעניין יום צום ותענית לחברא קדישא. שאלה נוספת האם מנהג חברה קדישא של המקום בו אני גר מחייב גם אותי
שלום עליכם- אני חבר בחברה קדישא שבישובי,
מה מנהגנו בז' באדר לעניין יום צום ותענית לחברא קדישא. שאלה נוספת האם מנהג חברה קדישא של המקום בו אני גר מחייב גם אותי
השתתפות בסעודת הודיה בשנת אבל
שלום לכבוד הרב שליט"א.
אני בשנת אבל. חבר לעבודה עורך סעודת הודיה לאחר טיפול רפואי שב"ה הוכתר בהצלחה. הסעודה תתקיים באולם אירועים, באחד מימי הששי לפנה"צ. לא ידועים לי פרטים נוספים (אוכל לברר בהתאם לצורך). האם מותר לי להשתתף? חזק וברוך
מהלכות אבל
הרב ערוסי שלום,
מציק לי שאני רואה שבימינו לא נוהגים בהלכות, שאפילו השו"ע כותב אותם ולא רק רבינו.
1. אשמח אם תפרט לי מדוע השו"ע יורה דעה סימן שנא: אין קוברין את המת אלא בטלית שיש בו ציצית. והיום לא נוהגים כך?
2. לגבי קבורה בארון גם רבינו וגם שו"ע כותבים על קבורה בארון, וראיתי בסרט על מארי בנושא הקבורה בקומות, שרב אחד מהמועצה של הרה"ר שאל מה יקרה אם יפול שם טיל, ואמרת בשם מארי שהשיב לו: אנו דנים על המתים, ועלינו להציל את החיים, שהמתים כבר מתו... אם כן, מדוע לא קוברים בארון? או יותר נכון לשאול, מדוע אלו שכן קוברים בארון, בדר"כ חרדים מתרעמים על כך?
הזכרת נשמות בחגים
בס"ד חג שמח לכבוד הרב האם, לפי מנהג התימנים, אומרים אשכבה או יזכור לאדם שנפטר יומיים לפני החג (החג ביטל השבעה)? ואיך נוהגים ביום השנה כאשר אדם נפטר בחג עצמו? (והאם אומרים אשכבה ?)