מדוע לא מנה הרמב"ם לעומת פסיקת השו"ע במצוות חינוך הילדים את שתיית היין?
כיצד מסביר הרמ"א שאין יוצאים ידי חובה בשתייה מבקבוק שפיו צר?
האם אין סיכון שמבחינה חינוכית כאשר יגדלו הקטנים יבואו לידי מכשול הן מצד הנימוסין והן מצד ההלכה?
השאלה המרכזית:
האם יש מצווה לחנך ילדים קטנים בשתיית ארבע כוסות של יין בליל הסדר? ואם כן, האם במסגרת השינויים המומלצים לעשות לילדים כדי שלא ישנו, מותר לתת להם יין בבקבוקונים קטנים עם קש?
עיקרי התשובה והדעות השונות:
- דעת "רבנו" (הרמב"ם): לפי הדובר, "רבנו לא מנע את חובת החינוך שיש בליל הסדר ויש ויש הרבה דברים חינוכים ורבנו זכר אותם, לא מנע את ארבע כוסות יין בכלל החינוך. כלומר שרבנו ראה ביין כדבר המזיק לילדים הקטנים. כפי שאמרו חכמים שיין הוא רע לתינוקות, יפה לזקנים ורע לתינוקות." כלומר, על אף שרבנו לא פטר מחובת החינוך באופן כללי בליל הסדר, הוא ראה ביין דבר מזיק לקטנים ולכן אין חובת חינוך בשתיית יין לילדים בליל הסדר לדעתו.
- דעת "מרן" (השו"ע - רבי יוסף קארו): הדובר מציין כי "בתימן אבותינו נהגו לתת להם גידוש מיץ ענבים משרת צימוקים זה כליל נעים ערב לכך בשולחן ערוך באור החיים סימן תעב סעיף א טו נאמר ש א תינוקות שהגיעו לחינוך מצווה ליתן לכל אחד כ** לפניו דהיינו שמרן כתב במפורש שיש מצווה של חינוך במתן כוסות יין לילדים קטנים." לדעת מרן, יש מצווה לחנך ילדים קטנים בשתיית כוסות יין בליל הסדר. עם זאת, הדובר מדגיש כי "כמובן שמרן לא מתכוון יין חזק. אלא הכוונה מיץ ענבים שהוא ראוי לקידוש וגם ראוי לילדים קטנים."
- הגדרת "ילדים קטנים" לעניין זה: מדובר ב"ילדים שכבר מבינים את המשמעות של הסיפורים, של האגדות של פסח."
- התייחסות לשימוש בבקבוקונים וקשיות: הדובר מביא את דברי הרמ"א (רבי משה איסרליש) בהגהותיו לשולחן ערוך: "ואין ליקח כ** שפיו צר מעין גלקלז. זה כאין בקבוק. כאין בקבוק. כך אומר הרמה. מפני שלא יוכל לשתות רביעית כאחד." הרמ"א אוסר שימוש בכלי בעל פיה צר (כמו בקבוק) עבור שתיית רביעית יין (שיעור שתייה הלכתי).
- יישום דברי הרמ"א על ילדים: הדובר מסיק מדברי הרמ"א כי אסור לתת לילדים יין בתוך בקבוקונים או מתוך קש משני טעמים:
- שיעור השתייה: "אז כבר לא שתיית רביעית בכדי שתיית רביעית לפי השאור שרבנו כסב". שימוש בבקבוק צר או קש עלול לגרום לשתייה איטית מהשיעור הנדרש.
- נימוסים ומנהג מלכות: "הן בגלל שאין זה דרך נימוסין ואין זה דרך מלכות אין זה דרך שתייה מלכותית כיעה ליום זה ואפילו שהם קטנים זה יצרך להם גם כשהיו גדולים ומשום כך יש למנוע את הדבר הזה." בליל הסדר אנו מצווים להתנהג כבני מלכים, ושתייה מבקבוק עם קש אינה נחשבת לדרך מכובדת וממלכתית. הדובר חושש שהרגל זה עלול להשתרש אצל הילדים.
- שינויים מומלצים לילדים: השינויים המותרים הם כאלה ש"מעורר וגורם להם לשמוח נותים להם אגוזים וממתקים וכאלה דברים אבל לא משהו ששובר להם את תורת הנמוסין." כלומר, השינויים צריכים להיות חיוביים ומעוררים ולא כאלה הפוגעים בדרך ההתנהגות המכובדת.
מסקנות עיקריות:
- לדעת הרמב"ם, אין חובת חינוך ילדים קטנים בשתיית יין בליל הסדר, משום שהיין מזיק להם.
- לדעת מרן (השו"ע), יש מצווה לחנך ילדים קטנים בשתיית יין בליל הסדר, אך הכוונה היא למיץ ענבים.
- אסור לתת לילדים (אפילו במסגרת חינוך) יין או מיץ ענבים בבקבוקונים קטנים או עם קש, הן משום בעיה הלכתית של שתיית רביעית בבת אחת, והן משום שאין זה דרך נימוסית וממלכתית הראויה לליל הסדר ועלולה להקנות הרגלים לא ראויים.
- השינויים המותרים לילדים בליל הסדר הם כאלה שמטרתם לעורר ולשמח אותם, אך עליהם לשמור על כללי הנימוס.
ציטוטים רלוונטיים:
- "כלומר שרבנו ראה ביין כדבר המזיק לילדים הקטנים."
- "מרן כתב במפורש שיש מצווה של חינוך במתן כוסות יין לילדים קטנים."
- "כמובן שמרן לא מתכוון יין חזק. אלא הכוונה מיץ ענבים שהוא ראוי לקידוש וגם ראוי לילדים קטנים."
- "ואין ליקח כ** שפיו צר מעין גלקלז... מפני שלא יוכל לשתות רביעית כאחד." (דברי הרמ"א)
- "הן בגלל שאין זה דרך נימוסין ואין זה דרך מלכות אין זה דרך שתייה מלכותית כיעה ליום זה..."
המסמך מצביע על הבדלים בין פוסקים שונים בנוגע לחובת חינוך ילדים בשתיית יין, ומדגיש את האיסור המוחלט לשימוש בבקבוקונים וקשיות לצורך זה, תוך התחשבות הן בהיבטים הלכתיים פורמליים והן בהיבטים של נימוס והתנהגות ראויה בליל הסדר
Full text
תכנים לקריאה נוספת
לוי קטן, האם יכול לעלות לתורה שני גם כאשר יש לוי גדול?
היש הבדל לשיטת רבינו הרמב"ם בין עליית קטן למנין שבעה לבין עלייתו למנין שלושה?
מדוע חרגו ה"שאמי" מפסיקתו של בעל "שתילי זיתים" בנדון?
האם רצוי להעדיף משיקולי חינוך למצוות את העלאתו של הקטן אפילו למנין שלושה?
נכנס לשנתו ה-14 וטרם השלים יום אחד, האם רשאי להימנות במנין ולפרוס על שמע?
האם ניתן להסתפק בתחילת היום או שיש להמתין עד שימלאו לו 13 שנים ויום אחד במלואו?
מהי שיטתו של הרמב"ם בנושא זה וכיצד הוא מפרש הביטוי "מעת לעת" בנסיבות אלה?
כיצד ניתן לגבות פיצויים על נזקי קטנים שגנבו עגלות סופר לשם הובלת קרשים למדורת ל"ג לעומר?
מהו גיל הקטנים ובאלו נסיבות ניתן לתבוע את הוריהם על נזק שגרמו לאותם עגלות?
הישנם דרכים לאכוף פסיקת דין על נכסים שבשימושם של הקטינים ע"מ לגבות מהם את סכומי הפיצויים?
קטינים שלא מחזיקים ברכוש כלשהו (אופניים, טל' נייד, מחשב וכיו"ב), כיצד ניתן לממש את פס"ד לגביית הפיצויים?
מוסיקה
שלום וברכה
השמעת ניגון או שיר ממנגן גוי או יהודי לא שומר תורה ומצוות לתינוק
1. בכדי להרגיעו או להרדימו ?
2. אירוע משפחתי ?
מהם האמצעים שניתן לנקוט כנגד גונבי העצים ועגלות המרכולים לצורך מדורות ל"ג לעומר?
האם רשאים קבלני הבניין ובעלי המרכולים, לפי דין תורה, לעמוד על רכושם כולל הפעלת כח ע"מ להרתיע הגנבים?
מה דינם של העגלות שניזוקו ע"י הגנבים, האם יש להפחית ערכם מסכומי החיוב והקנסות אשר יושתו על הגנבים?
באלו נסיבות יחולו על הגנבים תשלום ערך הגניבה בלבד ללא תוספת קנס ומה דינם של הגנבים הקטינים?
האם נער רשאי לשמש כחזן הפותח ספר תורה לציבור?
האם תואם את כבוד הציבור או יש להמתין עד שיתמלא זקנו, היש הלכה ברורה בנושא זה?
היש הבדל בפסיקה כשמדובר בציבור גדולים כקטנים שאינם יודעים לקרות בתורה?
אם העולה לקרוא בתורה הושווה ע"י חכמי ישראל למשה רבינו (הסרסור), מהו אם כן, מעמדו של החזן?
כלים שנרכשו מגוי, האם רשאים להטבילם באמצעות ילד קטן?
מהי רמת חיוב הטבלת כלים שנרכשו מגוי והאם טבילה זו חייבת בברכה?
טבילת חולין (טהרת כלים טמאים, טהרת אשה לבעלה) האם צריכה כוונה?
לשיטת הסוברים שטבילת כלים בנסיבות אלה האם מותרת ע"י גוי?