אישה יראת שמים הבקיאה בסופרות כתבה מגילת אסתר, או נער שטרם הגיע למצוות למד את הדינים וכתב מגילה מהודרת. האם דינה כדין ספר תורה שנכתב על ידיהם? העיון ברשימת הפסולים של הרמב״ם ובגבולות ההשוואה בין הספרים מוביל למסקנה מסויגת, לצד מחלוקת האחרונים.
שאלות המקור
הלכה היא שס"ת תפילין ומזוזות שנכתבו ע"י אשה הריהם פסולים, האם דין זה תקף גם למגילה?
מדוע הרמב"ם בהלכות שלו לגבי כתיבת המגילה לא הזכיר כגורמי פיסול את האשה והקטן?
האם דיני מגילת אסתר הושוו לכל דיני ספר תורה?
האזינו לדיוק ברשימות הפסולים ולמשמעות ההבחנה בין מגילה כספר לבין מגילה כאיגרת.
השאלה היא על כתיבה כהלכה
הדיון נוגע לאישה הבקיאה בדיני הסופרות ויראת שמים, או לקטן שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, אך למד את הדינים ויודע לכתוב כראוי. אין מדובר בהכשרת כל מגילה מפני שהיא יפה ומהודרת מבחוץ; גם קלף, כתב ושאר תנאי הכשרות צריכים להיעשות כדת וכהלכה.
נראים הדברים שלפי הרמב״ם, בתנאים האלה המגילות כשרות אף לכתחילה. זו המסקנה המוצעת מתוך העיון בדבריו, ולא דין מוסכם על כל האחרונים. בספר חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף מובא הדיון בדעות שפוסלות אף בדיעבד, בדעות שמכשירות בדיעבד ובדעות שמתירות לכתחילה.
מדוע ספר תורה, תפילין ומזוזות שונים?
בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ראשון הלכה יג, הרמב״ם מונה בין הכותבים שכתיבתם פסולה גם אישה וקטן. הפסוק קושר בין קשירת התפילין לבין הכתיבה: מי שנכלל בחיוב הקשירה ובאמונה בה הוא הנכלל בכשרות הכתיבה במסגרת הדין הזה.
הפסול אינו טענה שהאישה חסרה כישרון, ידע או יראת שמים. הוא נידון מתוך הפטור שלה מחיוב תפילין ומן ההיקש שבפסוק. בהסבר הרעיוני הנמסר לפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן מודגשת גם החירות מן הכבילה לזמנים מדוקדקים; אין להסיק מן הפטור על ערכה או יכולתה של האישה.
אותו דין חל במסגרת כתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות. השאלה היא אם הוא הועתק גם למגילת אסתר, ולא אם אפשר לשנותו באותם ספרים.
ההשוואה לספר תורה אינה כוללת כל פרט
בהלכות מגילה וחנוכה, פרק שני הלכה ט, נזכרת כתיבת המגילה בדיו על גוויל או קלף כספר תורה. גם השרטוט מושווה לתורה. אולם המשך ההלכה מראה שאין כאן השוואה מוחלטת: עור המגילה אינו צריך עיבוד לשמה, בעוד שבספר תורה תנאי זה מעכב.
הרמב״ם מפרט גם חומרי כתיבה וצורות כתיבה הפוסלים את המגילה. מתוך הפירוט הזה יש ללמוד כל דין לגופו. אין להפוך את הביטוי כספר תורה להעברה אוטומטית של כל דיני הספר אל המגילה.
רשימת הכותבים הפסולים במגילה
באותה הלכה נאמר שמגילה שכתבה גוי או מין פסולה. לעומת הרשימה הרחבה בהלכות ספר תורה, תפילין ומזוזות, כאן לא הוזכרו אישה וקטן כפסולי כתיבה.
ההבדל המפורש בין הרשימות הוא יסוד ההסקה: כאשר הרמב״ם פירט את פסולי המגילה ולא העתיק את פסול האישה והקטן, נראים הדברים שלא פסלם בכתיבתה. אין זו התעלמות מן הדין בספר תורה, אלא הבחנה בין המקומות שבהם הושוו הדינים לבין המקומות שבהם לא הושוו.
דברי המגיד משנה, שהמגילה אינה כספר תורה אלא לדברים שהושוותה לו, מחזקים את דרך הבירור הזאת. למגילה שני מאפיינים: היא נקראת ספר ונקראת איגרת. ההשוואות שנאמרו נשמרות, ובמה שלא הושווה אין להוסיף פסול רק מפני ההשוואה הכללית.
מסקנה התלויה בתנאים ובדרך הפסיקה
גם כאשר לעיתים קשה למצוא מגילה שנכתבה כדין בידי סופר ירא שמים, אין בכך היתר לוותר על הידע ועל שאר תנאי הכתיבה. האפשרות הנידונה היא דווקא בידי אישה או קטן היודעים את הדינים וכותבים ביראת שמים ובהקפדה.
לצד המחלוקת שבאחרונים, הבירור בשיטת הרמב״ם מוביל לאפשרות להכשיר אף לכתחילה. המסקנה נאמרת בלשון נראים הדברים, מתוך הדיוק בדבריו וברשימות הפסולים. לשון ההסקה הזאת מבטאת את אופן הבירור ואת מקומה לצד הדעות האחרות.
מסקנת הדברים
נראים הדברים שלפי הרמב״ם מגילה שכתבו אישה או קטן הבקיאים בדיני הסופרות ויראי שמים כשרה אף לכתחילה. ההסקה נשענת על רשימת פסולי המגילה ועל גבולות השוואתה לספר תורה. מחלוקת האחרונים ושאר תנאי כשרות המגילה נשארים בעינם.
מהי המסקנה המוצעת בשיטת הרמב״ם לגבי מגילה שכתבו אישה או קטן?
נראים הדברים שבתנאי שהם בקיאים בדיני הסופרות, יראי שמים וכותבים כהלכה, המגילה כשרה אף לכתחילה. זו הסקה המוצעת בשיעור בדעת הרמב״ם, לצד מחלוקת האחרונים, ולא דין המוצג כמוסכם על הכול.
האם יופי הכתב לבדו מספיק להכשרת המגילה?
לא. השאלה נידונה במי שיודעים את דיני הכתיבה ועושים אותה כדת וכהלכה. קלף, כתב ושאר תנאי הכשרות אינם מתבטלים מפני שהמגילה מהודרת מבחוץ.
מדוע אין מעתיקים אוטומטית את פסול הכותב מספר תורה למגילה?
בהלכות מגילה הרמב״ם מפרט פסולים מסוימים ואינו חוזר על כל רשימת הכותבים הפסולים בספר תורה, תפילין ומזוזות. גם עיבוד עור המגילה לשמה אינו נדרש כמו בספר תורה. לכן כל השוואה נבחנת לפי הפרטים שנאמרו, ולא כהעברה של כל הדינים.
האם הדברים משנים את דין כתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות?
לא. באותם דינים הרמב״ם מונה אישה וקטן בין פסולי הכתיבה, על יסוד הקשר שבין קשירת תפילין לכתיבה. השיעור מבדיל מהם את מגילת אסתר, ואינו מציע לבטל את הדין שנאמר בהם.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד ינהג הורה כשתלמיד העיר למורה על ביוש אדם והמורה הגיב בחריפות?
הבן שלי לומד בבי"ס חרדי. כולם שם נורמלים ובני תורה.
אמש יצאו לטיול.
אחד הרבנים קרא "שיקצה" לעבר בחורה ששהתה שם.
כל הכיתה גם צעקו אחריו.
הבן שלי אמר לו: אתה לא יכול לבייש יהודי.
ענה הרב: אתה לא יכול להיות בתלמוד תורה, כי אתה יורש גיהנום.
השאלה שלי מה לעשות?
האם להורות למנהל להשעותו?
האם לזמן אותו לדין תורה?
האם ילד רשאי לקבל פרוביוטיקה חלבית מיד לאחר ארוחה בשרית?
הבן שלי בן 5.5. מקבל תוסף תזונה פרוביוטיקה חלבית בטיפות.
זמן הנטילה שנקבע לשעות הערב מיד לאחר ארוחה בשרית.
האם זה בסדר?
הורה שהשתמש לצרכיו ברכוש שבנו הקטן קבל במתנה, האם חייב לפצותו?
היש קשר בין מילוי צרכיו של הקטן ופרנסתו לבין השימוש ברכושו של הקטן?
האם נחשב הורה בנסיבות אלו כגנב החייב גם בתשלומי כפל לבנו הקטן?
המעוניין לחנך בנו הקטן לקדש או לברך ברכת המזון באופן שיוציא ידי חובה גם את הגדולים, כיצד יעשה?
מהן האפשרויות של הקטן שחיובו בברכות מדרבנן להוציא ידי חובה את הגדולים שחיובם מדאורייתא?
גדול ששמע ברכות ותפילות מתינוק המתלמד, האם יצא ידי חובה אם ענה אמן אחריו?
תינוקות שנפטרו כתוצאה משכחה ברכב או שנדרסו תוך כדי נסיעה לאחור, היש להורים הנהגים דין רוצח?
"אדם מועד לעולם", עד כמה מחנכת תורת ישראל לקדושת החיים ונגד הזילות בחיי אדם?
האם נער בר מצווה יכול לקרוא מפטיר וסבו יקרא את ההפטרה במקומו?
האם אפשר שנער בר מצוה שלא בקי בקריאה יקרא את המפטיר ברכה ראשונה ואחרונה והסבא שלו יקרא את ההפטרה מהתחלה ועד הסוף עם ברכות ההפטרה?
מדובר בנער בר מצוה שהוא חצי תמני ודי מופנם שיתקשה בקריאה מול הציבור ובכך תהיה גם טרחה רבה לציבור וגם בושה עבור הנער.
האם גדול רשאי לתרגם בקריאת התורה כשקטן קורא ואין קטן אחר שיתרגם?
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו
רבנו כותב בהלכות תפילה: ״אין זה כבוד לגדול שיתרגם על ידי הקטן״. האם יש להבין מכאן כלל גורף, שלעולם אין הקטן עולה לתרגם לפני גדול?
ולפי זה, במקרה שקטן הוכן לעלות לספר, אך הקטן שהיה אמור לתרגם עמו לא הגיע לבית הכנסת – האם יש להעלות במקומו אדם גדול, כדי שלא יימצא גדול מתרגם את הקטן, או שמא אין בכך מניעה והקטן יכול לעלות כמתוכנן?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים.
האם מותר לקטנים להפריד חלקי קרטון מחוברים של משחק בשבת?
משחק אשר חלקי המשחק עשויים מקרטון והם חדשים ומחוברים בנקודות מסויימות ונדרש להפריד אותם בשבת על מנת לשחק עם חלקי המשחק. האם ניתן להפרידן בשבת?