בר מצוה באדר שנה מעוברת
לכבוד הרב שלום רב ילד שנולד בשנה פשוטה מתי עליו לחגוג את בר המצוה בשנה מעןברת - עלייה לתורה, חיוב במצוות, השלמה למניין? אדר א' או אדר ב'. יש לציין שמדובר לפי מנהג תימן
תודה רבה נתנאל
האם ניתן לנצל הדחייה ולהמשיך לדחות גם משיקולי נוחות או שילוב בארוע אחר?
היש להסתפק במועד עפ"י קביעת הרופאים או להמתין שבעה ימי התאוששות?
האם רשאים לקיים ברית המילה ביום ה' או יום ו' למרות החששות לפגיעה בעונג שבת או לחילול השבת?
לכבוד הרב שלום רב ילד שנולד בשנה פשוטה מתי עליו לחגוג את בר המצוה בשנה מעןברת - עלייה לתורה, חיוב במצוות, השלמה למניין? אדר א' או אדר ב'. יש לציין שמדובר לפי מנהג תימן
תודה רבה נתנאל
שלום כבוד הרב,
מה נהוג לעשות עם הערלה לאחר ברית המילה של הבן?
בברכה,
שלום עליכם,
בסעודת מצווה כגון (ברית, חתונה, פורים וכו'...) האם ישנה חובה לאכול פת ולברך ברכת המזון או שאפשר לקיים סעודה ללא פת?
שלום לכבוד הרב,
האם מותר לי להשתתף בברית מילה של "קראים"?
תודה.
שלום וברכה
הגמ' בפסחים קיג,ב כתבה "שבעה כמנודין לשמים... וי''א אף מי שאינו מסב בחבורה של מצוה"
אך משום מה הרמב"ם (וריף וראש) לא הביאו זאת להלכה... מדוע?
והאם באמת חובה עלי ללכת לכל חתונה של בחור מהישיבה, אירוסין, ברית מילה של חבר, כל "עונג שבת" בליל שבת בישיבה... אין לדבר סוף...
אשמח לביאור שיתישב על לבי בגמ' זו
ברוך תהיה לעולם תחיה
ערב טוב כבוד הרב,
בעניין דיני אבלות הנוהגים בשנה שלאחר הפטירה, האם בתוך השנה ישנו היתר למי מהאבלים ללכת לברית או נסיבות בהן מותר ללכת? (אפילו רק לחלק של המצווה ולצאת)
בחודש תשרי האחרון נדרש סבי ז"ל לישיבה של מעלה, ביום שישי האחרון נולד לבת הדוד שלי בן בשעה טובה ועלתה השאלה האם מותר לאבלים להגיע לברית, האבלים הם הדוד שלי (אבי היולדת) סבתי שתחיה (סבתא של היולדת) ואבי ואחיו.
בתודה רבה
היום יום שני היתה אמורה להתקיים בריתו של בני שנולד במזל טוב, אך לצערי הוא אושפז עקב צהבת, ברצוני לדעת כיצד עלי לנהוג ברגע שבני "יבריא" ויוכלו למול אותו? הכוונה ברגע שהמוהל אומר שמותר למולו האם מלים באותו יום? האם ניתן להתארגן ולדחות את המילה ביום בכדי לא לגרום צער לאישה? היא ממש מצוערת מעניין זה! האם יש ימים שלא מלים ברית דחויה, כגון חמישי שישי? שמעתי מרב הישוב שלי שיש מחלוקת בין הפוסקים בעניין זה! אני תימני. בברכה!
אם ברית מילה נעשית במקום אליו מגיעים רבים ומוצע להם כיבוד קל, ועושים בהמשך היום סעודה של ממש לחוג המשפחה המצומצם ומכריזים עליה כסעודת מצוה של הברית, האם היא אכן תוכל להיחשב ככזאת?
מדוע אליהו הנביא "אורח" בברית מילה? - מה מקור מנהג זה? האם הוא באמת מגיע? מה אומר הרמב"ם על הנושא אם בכלל... כי אני חושב שהרמב"ם לא חושב על עניינים מיסטיים כאלה
תודה למורי
"זריזין מקדימין למצוות" או "ברוב עם הדרת מלך", האם ניתן ללמוד מדחיית תקיעות השופר משחרית למוסף?
מהם הבעיות ההלכתיות שעלולים להיתקל בהם המעדיפים לקיים המצווה אחר הצהריים?
הישנה חובה להצמיד את קיום מצוות המילה לסעודת ההודייה לקב"ה או שניתן לדחות הסעודה למועד מאוחר יותר?