הנני משמש בקהילתי כש"ץ קבוע בימים נוראים. ייתכן ומצבי הבריאותי יחייב אותי השנה, לראשונה, לאכול ולשתות ביום הכיפורים, כדי ליטול את התרופות לאיזון רמת הסוכר. במקרה זה אעדשה זאת בהתאם לשיעורים המותרים (מלוא לוגמיו, ככותבת הגסה) ובהפסקות הנדרשות. האם אני רשאי להיות ש"ץ במקרה כזה:
א. עד האכילה\השתייה הראשונה
ב. לאחר הטעימה הראשונה. הנושא אינו "בנפשי" כמובן, פרט לתפילת "כל נדרי" אשר אני מתפלל במניין אשר רובו אינו שומר תו"מ, והם באים במיוחד לשמוע אותי (ואם לא - לא יגיעו ל"כל נדרי").
