האם יש להורות לו לצום ביום הכיפורים החמור יותר?
היש להפעיל בנסיבות אלו הכלל שקבעו חכמי ישראל "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"?
ומי לידו יתקע שיגזור ה' עליו בחיים עד ליום הכיפורים?
תכנים לקריאה נוספת
יוה"כ שחל בשבת, האם חייבים החולים בקיום שלש סעודות, לחם משנה וכיו"ב?
האם ההיתר הניתן לחולים ע"מ לשבור רעבונם מתיר או רק דוחה את איסורי האכילה ביוה"כ?
חולים האוכלים, האם יתחייבו בזימון? בתוספת "רצה והחליצנו"? באמירת "יעלה ויבוא"?
היש הבדל בין החיובים הנובעים מהשבת לבין החיובים המוטלים על כל יהודי הבא לסעוד בפת, כגון: נט"י, ברכות וכיו"ב?
יום כיפור
שלום עליכם מורי הרמב"ם כותב בהלכות שביתת עשור שאיסור נעילת הסנדל גם לתינוקות. מאיזה גיל?
האם מותר לנעול נעלי אפוס בט' באב או ביום הכיפורים?
הרמב"ם הוסיף בהלכות שביתת עשור נימוק לאיסור נעילת הסנדל "שהרי קושי הארץ מגיע לרגלו" האם לפי מבחן זה יש להתיר נעל שסולייתו מעור דק?
נעלי אפוס שסולייתן אינה מעור והחיפוי מעורב בנוסף לעור, האם מותר בנעילה משום שלא מרגישים קושי ארץ או משום שלא בכהאי גוונא גזרו חכמי ישראל?
לשיטת מרן השו"ע שאיסור הנעילה כולל גם מנעל המחופה בעור. האם יכלול איסור זה גם נעילה המיועדת לריפוי או להגנה מנזקים?
חוב שהגיע מועד פרעונו, האם רשאי לתבוע פרעון בכל מקום בעולם?
הישנן נסיבות שבית הדין לא יאשרו למלווה תביעתו לפרעון בחו"ל כאשר ההלוואה ניתנה בא"י?
מה המבחן של "כדי קיומו" של החייב, האם גם כשמדובר בכספים בידי סוחר שנועדו לקנות סחורה בתנאים מיוחדים?
האם חייב רשאי לפרוע את חובו בכל מקום בעולם למרות שלעיתים אין זה נוח למלוה לקבל את הכסף באותו מקום?
בקשה של אדם מידידו הדיין שלא לענות את הדין של קרובו של המבקש, האם מותר?
האם מותר לאדם שמכיר דיין מסויים שיזדרז הוא ובית דינו בדין של קרובו שסובל מעינוי הדין כיון שההליכים בבית הדין נסחבים זמן רב? אותו אדם ביקש זאת בתמימות וחשב שיוכל לעזור ולקצר את הסבל. תודה רבה.
בעל תפילה ביום כיפור, אם נאסר עליו על ידי רופא לצום
הנני משמש בקהילתי כש"ץ קבוע בימים נוראים. ייתכן ומצבי הבריאותי יחייב אותי השנה, לראשונה, לאכול ולשתות ביום הכיפורים, כדי ליטול את התרופות לאיזון רמת הסוכר. במקרה זה אעדשה זאת בהתאם לשיעורים המותרים (מלוא לוגמיו, ככותבת הגסה) ובהפסקות הנדרשות. האם אני רשאי להיות ש"ץ במקרה כזה:
א. עד האכילה\השתייה הראשונה
ב. לאחר הטעימה הראשונה. הנושא אינו "בנפשי" כמובן, פרט לתפילת "כל נדרי" אשר אני מתפלל במניין אשר רובו אינו שומר תו"מ, והם באים במיוחד לשמוע אותי (ואם לא - לא יגיעו ל"כל נדרי").
האם להפסיד תפילה בבית הכנסת ביוה"כ ולהישאר בבית לעזור לאישה עם הילדים?
לכבוד הרב. היה לנו דיון שלם על זה, וחשוב לנו, שהרב יכתוב דעתו, עם נימוקים, כי יש כאן ראיות לכאן ולכאן
מצא פריטים של חבירו שנסחפו בשטפונות, האם חייב להחזירם עפ"י החוק בניגוד לדין תורה?
מהו עיקרו של דין תורה בנסיבות "זוטו של ים", האם חייב המוצא להחזיר מציאות שהגיעו אליו מסחף הים?
האם יש להישמע לחוק עפ"י הכלל: "דינא דמלכותא דינא" למרות שהחוק קובע שעל המוצא להשיב לבעליו האבידה גם בנסיבות הנ"ל?
מהם נקודות החולשה בחוק "השבת אבידה" במדינת ישראל ביחס להתייחסות של ההלכה בדיני מציאות ואבידות?
דיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה
אמר לי מישהוא שדיבר עם מארי קאפח שאמר לו מארי שאין תוקף לדיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה והרשיות המקומיות ושאין עניין לדון בדיני תורה כשיש כאלה (ושזה אפילו נוגד את דין התורה). מהו טעמו של מארי (מצד דינא דמלכותא דינא, מצד שדיני ממונות של תורה ניתנו רק למציאות שאין חוק אחר וכו') ומה דעת הרב?