חש לסייע לחברו, האם מגיע לו שכר למרות שלא התנה עמו?

שאל השואל מהי עמדת משפט התורה לגבי פסק דין של בית הדין הצבאי אשר לא הסכים להרשיע את המחבל הערבי בניסיון להריגה, בטענה שכיוון שהוא דקר את אותה אישה יהודיה דקירה אחת והסכין נשברה ונפלה על הרצפה. ואין אנו יודעים אם כוונתו היתה להרוג, או אין כוונתו להרוג. ולכן, אפשר להרשיע אותו על חבלה וכיוצ"ב אבל לא על ניסיון הריגה. מה עמדת התורה בעניין זה?

שאלוני האם התופעה שנחשפנו אליה בימים האחרונים מה שמכונה בתקשורת פיליבסטר בפרלמנט הישראלי אשר לפי יש אומרים זה מהווה דוגמא מופתית לדמוקרטיה מאוד קלאסית בישראל. האם הדבר הזה מקובל בעולם ההלכה, רוצה לומר, בסנהדרין שיהיה המוסד העליון המוסמך לקבל חוקים, או להכריע הלכות ששנויות במחלוקת ואשר אמונים על פי הכלל "אחרי רבים להטות". האם גם שם מיעוט רשאי או חייב לנהוג כמו האופוזיציה ולמשוך את הזמן והדיונים כדי שהחוק או דעת הרוב לא תתקבל או שתדחה או כל מכשול אחר. האם זה מקובל בעולם ההלכה או לא?

מהן האיתותים שמשדרת תורת ישראל לכל יהודי באמצעות מאפיינים היחודיים של יוה"כ למרות השווה בנושאים רבים לשבת?

חולים בסיכון וכל החייבים לאכול ביוה"כ שאכלו כשיעור, האם יתחייבו בברכת המזון תוך איזכור "יעלה ויבוא"? 

היש חובת קידוש בליל הכיפורים למי שחייב לאכול והאם יתחייב בברכה ראשונה?