בבית כנסת הנוהג בלדי קוראים בפורים את תשעת פסוקי ויבוא עמלק. עולה בקשה לכפול את הפסוק האחרון כדי להגיע לעשרה, כפי שנוהגים בקהילות אחרות. לכאורה, מה רע בתוספת? הבירור מראה שלא כל שינוי הנראה כהחמרה הוא תוספת טובה, ושלעיתים דווקא שמירת ההכרעה הקדומה היא הדקדוק הנכון.
🎧 האזינו לבירור מנהג תשעת הפסוקים ולגבול שבין הידור נכון לשינוי שיש בו פגם.
הבקשה להוסיף פסוק
בבית כנסת של יהודי תימן הנוהג בלדי קוראים בפורים את פרשת ויבוא עמלק, ובה תשעה פסוקים. צעירים מבקשים לכפול את הפסוק האחרון על פי השולחן ערוך, כדי שיהיו עשרה פסוקים. הם מסתמכים על מהיות טוב אל תיקרי רע: אם אפשר להוסיף, מה עלול להיות רע בכך?
אין זה כלל המתיר כל תוספת הנראית כחומרה. צריך לברר אם מדובר בהידור מוסכם, או בשינוי שיש בו פגם.
מה מלמדת התפילה בדרך?
במסכת ברכות נידונה עמידה בשעת תפילה מיוחדת בדרך. הובא מעשה ברב ששת ורב חסדא, שבו נבחרה העמידה מן הטעם מהיות טוב אל תיקרי רע.
בביאור דברי הרמב״ם בהלכות תפילה, פרק רביעי, נידונה תפילה קצרה במקום סכנה. אפשר לאומרה תוך הליכה, ואם ניתן לעמוד, עומדים; כשמגיעים ליישוב ומתיישבת הדעת חוזרים לתפילה כתקנה. העמידה היא המעלה המוסכמת, וההיתר ללכת נובע מן הנסיבות. לכן כשאפשר לעמוד אין פגם בתוספת זו.
שלושה פסוקים לכל עולה ועשרה בסך הכול
בקריאת התורה יש להבחין בין שני דינים. כל עולה צריך לקרוא לפחות שלושה פסוקים, ופחות מכך מעכב ומחייב חזרה. נוסף לכך יש מצווה ששלושת העולים יקראו יחד לפחות עשרה פסוקים, כך שאחד מהם יקרא ארבעה.
אולם אם קראו שלושה לכל עולה, תשעה בסך הכול, וכבר סיימו וגללו את הספר, אין חוזרים רק מפני שלא הגיעו לעשרה. אין מעמדם של שני הדינים זהה.
זו הפרשה ואין צורך להוסיף
בפורים נאמר לקרוא ויבוא עמלק. בירושלמי נשאל כיצד מסתפקים בתשעה פסוקים, והתשובה היא שזה הסדר: זו הפרשה. הדרישה להשלים לעשרה נאמרת כשיש ממה להשלים; כאן קוראים את היחידה השלמה.
הירושלמי אינו מציע לכפול פסוק כדי להשלים את המספר. בבירור שלפנינו מודגש שכפילת פסוק סתם היא מגונה, ולכן אין לראות בה תוספת נקייה מפגם.
שלושה מנהגים בתימן
המנהג הקדום והנפוץ הוא קריאת תשעה פסוקים, כמנהג המתואר על פי רב סעדיה גאון והרמב״ם. מהרי״ץ דגל בשמירת מנהג זה והכריע שאין לשנותו.
במנהג שאמי, בהשפעת השולחן ערוך, כופלים את הפסוק האחרון כדי להגיע לעשרה. הובא גם מנהג מצומצם יותר, שבו העולה השני חוזר על הפסוק האחרון שקרא הראשון, בדומה לצורת חזרה המוכרת מקריאת ראש חודש. כך אין אותו עולה כופל מיד פסוק שכבר קרא. מנהג זה לא נעשה המנהג הנפוץ.
הצגת המנהגים אינה מבטלת את ההכרעה לבית הכנסת הנוהג בלדי: יש לשמור בו על תשעת הפסוקים. בבירור המנהג הודגש שכפילת הפסוק אינה צורך שיש לדקדק בו כנגד ההכרעה שהובאה מן התלמוד.
מתי תוספת טובה ומתי היא פוגמת?
בתפילה בדרך ההידור הוא עמידה המוסכמת בעיקרה, והנסיבות הן המתירות להימנע ממנה. לעומת זאת, בקריאה בפורים כבר ניתנה הכרעה המסבירה מדוע תשעה פסוקים מספיקים. תוספת המערערת על הכרעה זו או מוסיפה כפילה מגונה אינה נכללת באותו טעם של מהיות טוב אל תיקרי רע.
מסקנת הדברים
במנהג בלדי קוראים את תשעת פסוקי ויבוא עמלק, בלי לכפול את האחרון. אין למדוד הידור רק לפי המספר שנוסף; יש לבחון אם התוספת שומרת על ההכרעה ההלכתית ועל צורת הקריאה הראויה.
האם במנהג בלדי כופלים את הפסוק האחרון בקריאת התורה בפורים?
לפי ההכרעה כאן, לא. קוראים את תשעת פסוקי ויבוא עמלק כפי המנהג הקדום, מפני שזו הפרשה השלמה ואין צורך לכפול פסוק כדי להגיע לעשרה.
האם תשעה פסוקים מעכבים כמו קריאת פחות משלושה פסוקים לעולה?
לא. פחות משלושה פסוקים לעולה מעכב ומחייב חזרה. אם שלושת העולים קראו שלושה פסוקים כל אחד וכבר סיימו וגללו את הספר, אין חוזרים רק מפני שסך הכול נקראו תשעה ולא עשרה.
מדוע הטעם מהיות טוב אל תיקרי רע אינו מצדיק כאן כפילה?
הטעם מתאים להידור המוסכם בעיקרו שאין בו פגם. כאן הכפילה מוצגת כמנוגדת להכרעה המספיקה בתשעת פסוקי הפרשה, ויש בה גם פגם של חזרה סתמית על פסוק.
אילו מנהגים נוספים הוזכרו אצל יהודי תימן?
במנהג שאמי כופלים את הפסוק האחרון בהשפעת השולחן ערוך. הובא גם מנהג מצומצם שבו העולה השני חוזר על הפסוק שקרא הראשון. לצד שניהם, המנהג הקדום והנפוץ המתואר הוא תשעה פסוקים ללא תוספת.
מה ההבדל בין העמידה בתפילה בדרך לבין תוספת פסוק בפורים?
בתפילה בדרך העמידה היא המעלה המוסכמת, וההליכה מותרת בגלל הנסיבות; אם אפשר לעמוד, ההידור מתאים. בקריאה בפורים, לעומת זאת, ניתנה הכרעה שזו הפרשה המספיקה, ואין להוסיף תוספת שיש בה פגם כדי להיראות מדקדק יותר.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
רווק כשליח ציבור
1. קראתי את תשובתך בנושא. איך מגדירים אדם כמבוגר בהלכה?
2. האם תלמיד ישיבה כבן 25 המקובל על הציבור (עדיין רווק) יכול לשמש כשליח ציבור? האם יש השגות לגבי תפילת מוסף?
3. באם כבר עלה, האם נכון להורידו?
תודה מראש
תפילה וקריאת התורה
כבוד הרב שליט"א בוקר טוב וה' יאריך שנותיך וימיך בנעימים אמן. שאלתי לכבוד הרב , בבית אבל הקימו שליח צבור להתפלל ובהגיעו לתפילת העמידה החל לומר בלחש. אחד מן המתפללים לא היה הדבר לרוחות והחל לומר את תפיל העמידה ללא חזרה ממקום עומדו. מה לעשות במקרה דנן אזכיר כי המניין הוא בלאדי לפי המהרי"ץ.
באלו נסיבות תותר תפילה מאחורי בית הכנסת ולא תחשב כביזוי?
המותר לכנות "רשעים" את המתפללים בבית סמוך לביהכ"נ כשגבם מופנה להיכל? והלא נאמר כל המתפלל מאחורי ביהכ"נ נקרא רשע אא"כ מפנה פניו לכיוון ההיכל?
וכיצד ינהגו ציבור המתפללים בבית סמוך לביהכ"נ, האם יפנו לכיוון המזרח למרות שאחוריהם כלפי ההיכל?
מה דינו של המכנה "רשע" או "רשעים" את מי שמתפלל כשגבו מופנה להיכל בנסיבות המותרות?
הנהגות לפני התפילה
שלום וברכה
1. שתיית קפה עם חלב לפני תפילת השחר בזמנינו מה הדין ?
מתי אומרים וידוי ביום הכיפורים בתפילת היחיד ובחזרת שליח הציבור?
ציבור הנוהג להתפלל תפילה אחת בקול רם הקהל והש״ץ גם
ביום כיפור, האם יאמרו את הוידוי בברכה הרביעית או שמא בסוף התפילה ?
בשורות טובות .
בירכות השחר בתפילה
כבוד הרב שלום! שמעתי פעם שחיבים להיתפלל כדי לאכול זאת אומרת: שאם אני לא מתפללת בבוקר אז אסור לי לאכול.. זה נכון? בברכה נעמה
שליח ציבור
ברצוני לשאול את כבוד הרב על מקרה שהיה עת הזדמנתי לתפילת מנחה אקראית. שליח ציבור שנקרא לו ראובן החל קדיש ומיד לאחר מכן התחלנו את תפילת הלחש. באמצע תפילת שמונה עשרה של לחש הגיע אדם בלבוש חרדי שנקרא לו שמעון והצטרף אלינו והחל מתפלל יחד איתנו את תפילת הלחש, כאשר סיים שמעון את תפילת הלחש, פנה לראובן ושאל אותו אם יש לו חיוב. משענה לו ראובן שלא, ביקש ממנו שמעון שהוא יחליף אותו והוא יהיה השליח ציבור. (וכך היה). ברצוני לשאול את הרב האם מותר להחליף שליח ציבור באמצע התפילה בגלל שיש למישהו חיוב, ויותר מכך באם השליח הציבור המחליף כלל לא שמע את הקדיש הראשון והצטרף רק באמצע תפילת הלחש? בברכה
ברכת כהנים
שלום הרב.
מדוע אסור למי שאינו כהן להסתכל על הכהנים בשעת ברכת הכהנים?
בתודה מראש....
שאלות בתפילה
שלום לכבוד הרב
האם לפי רבנו אומרים אלוהי נצור? או שרק בשבת מועדים יוהכ ראש השנה לא אומרים? או שאומרים אחרי שים שלום יהיו לרצון הראשון ואז מסיימים את התפילה ? האם לפי רבנו אומרים את עושה שלום אחרי יהיו לרצון הראשון?
ברכות השחר
איך עלי לננוג בברכות השחר? האם עלי לברך כפי הרמב"ם כשאני מזדקף לברך כשאני חובש את הכיסוי ראש לברך וכו'.. ואני לא שומע קול תרנגול אז אני לא מברך ואם עלי לנהוג בשיטה זו מה לעשות בכל ברכה? (על מה מברכים בעצם) או שעלי לנהוג כפי מנהג הרב למרות שאני מברך בבית? שהרי הרבנים טוענים שזהו מנהגו של עולם מה עלי לעשות?