ריבוי הדעת של אנשי ירושלים

האם הרמב"ם התבסס על הגמרא בירושלמי מסכת תענית פרק ד', כפי שמציין הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת?

אם זהו המקור לפסיקה המיוחסת דעת הרמב"ם, אזי כיצד יתכן ליחס לרמב"ם הפנייה לתלמוד הירושלמי?
כאשר הרמב"ם ממליץ לתלמידו המובהק, יוסף בן יהודה, לו הוא כתב את מורה הנבוכים, לא לכלות את זמנו בלימוד התלמוד, כי הרמב"ם מיצה במשנה תורה את כל התלמוד, ועדיף שישב וילמד את משנה תורה בע"פ.

 הלכה היא שאין להכין צרכי מוצאי התענית רק לאחר חצות היום, האם בדווקא או שיש נסיבות להתר מלאכות גם לפני חצות היום?
היש נסיבות להיתר שימוש במים אף ביום הכיפורים וקל וחומר להיתר בט' באב?
האם יניח הכלים ולא ישטפם בגלל האיסור לרחוץ ידיו למרות החשש למפגע תברואתי?

באלו מועדים, לשיטת הרמב"ם, יש להפטיר בנביא מן הדין והאם רשימה זו כוללת גם הפטרה במנחה?
מדוע כתב המהרי"ץ בסידורו שהמנהג להפטיר במנחה ט' באב למרות שלא נזכר בכל התכאליל הקדמונים?
לשיטת מרן השו"ע שאין לברך על המנהג, מדוע פסק שיש לברך על הפטרות שקורים מכוח המנהג?   

מדוע אין התייחסות לשאלה זו לא בתלמוד ולא בהרמב"ם? האם מאחר ואסורה אכילה כבר מערב ט' באב הסתפקו חכמים בהבדלה שבתפילה בלבד?

האם יש חובה להבדיל על הכוס גם בערבו של צום מבעוד יום כפי שנזכר בתלמוד ובהרמב"ם?

האם אונן יכול להבדיל על הכוס מבעוד יום בשבת ע"מ להתיר לו האכילה?