כיצד מתיישבים דברי חז"ל המחייבים אכילת פת בסוכה רק בלילה הראשון לעומת החיוב לאכול שתי סעודות ביו"ט?

ראיתי בברכות פרק יא, הלכה ה, שמצוות עירוב אינה חובה, מכאן אפשר ללמוד אם אדם לא מבשל ביו"ט לשבת, אלא מכין הכל מראש, לא חייב להניח עירובי תבשילין, וממה שהסמיך רבינו עירוב לנטילת ידיים, שהרי נטילת ידיים אדם חייב רק אם הוא אוכל, אם לא אוכל לא חייב אכילת ידיים.

שלום לכבוד הרב ברשותי תנור משולב דו תאי של חברת BEKO. בחלקו העליון של התנור יש כיריים (גז). לכיריים אלו יש מנגנון בטיחותי אשר תפקידו למנוע דליפת גז. מנגנון זה עובד בצורה הבאה: ליד כל כירה מוצב גלאי חום. כאשר מזהה התנור (ע"י הגלאי) כי יש זרימת גז ואין חום - מבצע התנור סגירה של "ברז" הגז לכירה זו. כך שאם כבה הגז ע"י הרוח או שנשפך נוזל וכיבה את הלהבה לא יתכן המשך הזרמת גז. סגירת ברז הגז מתבצע כ -5 שניות לאחר הפסקת מקור החום. יש לציין כי מנגנון זה פעיל רק כאשר התנור מחובר לחשמל. אין לי חג"ז. ועתה לשאלתי: עלה בדעתי (ונוסה בהצלחה) להניח כפית בין הלהבה לבין אותו גלאי.

כבוד הרב שלום,
א. למה אין סעודה שלישית ביום טוב?
ב. מה החילוק בין שבת ליום טוב, שבשבת אסור להתקלח ויום טוב כן? חזק וברוך,
תודה.

לק"י כבוד מו"ר כנהר שלום וכנחל שוטף ברכה, רבנו שביתת יו"ט פרק ד' הלכה א' "אין מוציאין את האש..." הערה א'אם הבנתי נכון הרי:
1. עפ"י הרשב"א יהיה מותר לי להעביר מאש שאדם אחר הדליק ביו"ט עצמו
2. לא הבנתי את נימוקו של המגיד
3. עפ"י המ"מ גם יהיה מותר ולהלכה
4. מה פוסק הרב?
תודה רבה

 בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".

שלום לרב שליט"א. אדם שהניח פת וביצה לצורך עירוב תבשילין. כששם את הביצה לצורך העירוב בתחילת החג הביצה ראויה לאכילה. במהלך החג - ראש שנה שהיו שני ימים, הביצה הסריחה כי לא הניחו את העירוב במקרר.
1. האם ברכת העירוב לבטלה?
2. האם המאכלים שבושלו בחג, בושלו באיסור?
תודה לרב.