לבישת בגד חדש בחג, בשנת אבל
אני באבל על אבי שנפטר לפני שבועיים. קניתי בגדים חדשים לפני פטירתו וטרם לבשתי אותם. האם מותר ללבוש אותם לכבוד החג?
אני באבל על אבי שנפטר לפני שבועיים. קניתי בגדים חדשים לפני פטירתו וטרם לבשתי אותם. האם מותר ללבוש אותם לכבוד החג?
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
שלום לככבוד הרב 1- אתמול בתאריך כ"ב בכסלו קברנו את סבתי בשעה 2 בצוהריים
רציתי לדעת באיזה יום האבלים קמים מן השבעה? 2- הגמרא אומרת שביצה קלופה או בצל קלוף או שום קלוף שעבר עליהם הלילה אסור לאכול אותם מדוע דווקא רק שלושה דברים אלו ולא דברים אחרים? 3- מדוע אין הכשר של הבד"צ במוצרי חלב שיש בהם אבקת חלב נוכרי?
רציתי לשאול לגבי הענין של למה הרמב״ם פסק שהכל כדי לזכור ולא שהמתים מועלים
כי הוא לקח את המשפט של המתים נשכח זכרם כמו שכתב רסג על קהלת
ועוד דבר כיוון שהגמרא ממשיכה לדבר על דברים שמזכירים לכן אנו מבינים שנפסק שכל דברים הנ״ל רק כדי זיכרון . תמיד יש הווא אמינא בגמרא אפילו דברים שהם דברים פשוטים שלא נכונים
אתמול נפטר אח של בעלה. הם הרבה אחים. ובית הנפטר קטן.
כל לילה כל אחד ישן בבית שלו. ולמחרת חוזרים לבית האבל.
שישי שבת כל אחד הולך לביתו.
ובצאת השבת יבואו לבית האבל.
בעלה בבית לשישי שבת – האם הילדים שלהם יכולים לבוא לארוחת ערב שבת בבית?
הילדים הם גרים לא רחוק (אבל לא יודעת אם יבואו ברגל).
שכן מארי כותב בהל' אבל פ"ד, הע' ט, שכיום ניתן לןשבת על מיטה רגילה ולאו דווקא כפויה
מילה שנדחתה מחמת בריאות, האם רשאים לדחותה שוב מעבר ל"שבעה" כדי שהאבל יוכל להשתתף בה?
עם אלו שאלות הלכתיות יש צורך להתמודד כאשר ברית המילה מתקיימת מחוץ לבית האבלים?
כאשר הברית מתקיימת בבית האבלים,היש לחשוש למרעין בישין או לפחדים הנובעים מהאמוציות השולטות בשעה זו?
לכבוד מורי רצון שלום וברכה כתב הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"ד הל' ז: "כל מי שהוא פטור מלקרות קרית שמע, אם רצה להחמיר על עצמו ולקרות קורא. והוא שתהיה דעתו מיושבת עליו. אבל אם היה זה הפטור מלקרות מבוהל ותמיה אינו רשאי לקרות עד שתתישב דעתו". האם ניתן ללמוד מהלכה זו ומדברי מורי על אתר כי מותר לאונן שדעתו מיושבת עליו לברך ולקיים מצוות? (הב"י ביו"ד סי' שמא הבין כי לדעת הרמב"ם אונן שדעתו מיושבת עליו מותר לברך ולקיים מצוות). מה דעתו של כבוד הרב? בברכה ובתודה.