הגייה וקריאה - שיעור טז - הטעמים ונגינתם
נושא השיעור:
הטעמים ונגינתם
מה אמר מארי דוד משרקי זצ"ל מגדולי חכמי תימן על לימוד הגייה וטעמים?
נושא השיעור:
הטעמים ונגינתם
מה אמר מארי דוד משרקי זצ"ל מגדולי חכמי תימן על לימוד הגייה וטעמים?
נושא השיעור:
כללי הגיית המילים מַה ? מָה ? מֶה ? למה ?
הדגמאות ממפטיר שקלים
וַיֹּ?אמֶר יְהוֹאָ?שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ?ים כֹּל? כֶּ?סֶף הַקֳּדָשִׁ?ים אֲשֶׁר־יוּבָ?א בֵית־יְהֹוָה? כֶּ?סֶף עוֹבֵ?ר אִ?ישׁ כֶּ?סֶף נַפְשׁ?וֹת עֶרְכּ?וֹ כ?ּל־כֶּ?סֶף אֲשֶׁ?ר יַֽעֲלֶה? עַ?ל לֶב־אִ?ישׁ לְהָבִ?יא בֵּ?ית יְהֹוָֽה׃
שלום וברכה
1. אות הבאה בדגש כגון -שבת ,האם יש לכפול האות כאילו נכתבה "שב-בת"
.
לכבוד הרב רצון, כנהר שלום!
ידוע מפעלו הכביר של מארי יוסף עמר: "התלמוד המנוקד", וכן דברי ההקדמה של מארי למהדורא זו של התלמוד, והשבח הגדול שמארי משבח את המפעל הזה.
ב"ה אני גם כן משתדל לשמר בלָמדי את מסורת ההגייה היפה (והנכונה) הזו, אך מידי פעם שומע אני קולות כגון "למה צריך להתאמץ?", "הרי השפה היא מוסכמה חברתית כדי להבין, והרי אני מבין גם כשאני קורא ב'שיבוש'!".
ילמדנו רבינו, מה העניין והאם יש עניין דוקא בשימור הלשון הארמית המקורית?
וכן, האם יש 'עניין' לשמר את לשון הקודש בדיבור היומיומי? (שלא בקריאת התורה ובברכת כהנים, ששם חובה לקרוא דוקא בלשון הקדש)
נושאי השיעור:
א. כללי שוא נע ונח-חזרה.
ב. כללי קמץ קטן וגדול.
ג. דוגמאות נוספות לשיבושי קריאה נפוצים ותיקונם.
שלום לכבוד הרב,
מה הדין במקרה בו העולה לתורה אינו מבטא כראוי מילה מסוימת, מחמת קושי לשוני, כך שישנו שינוי משמעות ואף כשחוזר על המילה, הטעות נשנית שוב?
נושא השיעור:
1. 'תביר' - סיום הנושא והדגמות קריאה מעשיות
2. זרקא - פתיח לנושא
לק"י ג כ"ט סיון תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) הנוסח במאור האפלה (במדבר יג כב) "ויבא עד חברון, ולא נאמר ויבואו מלמד שלא בא אלא כלב לבדו, אמרו כיון ששמע כלב שאמר משה ליהושע יה יושיעך מעצת מרגלים הלך אל חברון ונשתטח על קברות האבות ואמר רבון העולמים יה"ר מלפניך שתצילני מעצת מרגלים ונתקבלה תפלתו." איך צריך לפרש? ואם כפשוטו למה התפלל להקב"ה על קברות האבות (כמובן השאלה לפי רבנו להבדיל ממי שכת' שזה מקום קדוש וטהור וכו')?