דקדוק
שלום וברכה
1 שמעתי את כבוד הרב מעביר שיעור בגמרא והוגה השוא הנע כפתח גם לפני אות גרונית שאינה מנוקדת בפתח ואלו במקרא ובתרגום ידוע לי שהשוא לפני אות גרונית ישתנה לפיה
אשמח אם הרב יבהיר את הנושא
דקדוק לפרשת בא "לָכֵ?ן אֱמֹ?ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל? אֲנִ?י יְהֹוָה? וְהוֹצֵאתִ?י אֶתְכֶ?ם מִתַּ?חַת? סִבְלֹ?ת מִצְרַ?יִם וְהִצַּלְתִּ?י אֶתְכֶ?ם מֵעֲבֹדָתָ?ם וְגָאַלְתִּ?י אֶתְכֶם? בִּזְר?וֹעַ נְטוּיָ?ה וּבִשְׁפָטִ?ים גְּדֹלִֽים׃"
שלום וברכה
1 שמעתי את כבוד הרב מעביר שיעור בגמרא והוגה השוא הנע כפתח גם לפני אות גרונית שאינה מנוקדת בפתח ואלו במקרא ובתרגום ידוע לי שהשוא לפני אות גרונית ישתנה לפיה
אשמח אם הרב יבהיר את הנושא
נושא השיעור:
הטעמים ונגינתם
מה אמר מארי דוד משרקי זצ"ל מגדולי חכמי תימן על לימוד הגייה וטעמים?
לכבוד מו"ר שליט"א
בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ז הביא מארי מחלוקת המ"מ והלב"מ בדין הקורא את המגלה קריאה משובשת שיצא ידי חובה שלמ"מ היינו דוקא אם לא שינה את העניין, ולבה"ר בכל גוונא אין מדקדקין בטעיות ואין חילוק בטעיות.
א. מה הוא הפירוש הנכון בדברי רבנו?
ב. האם שמעתם ממארי זלה"ה הוראה בענין?
ג. כיצד יש לנהוג הלכה למעשה?
ילמדנו רבנו כי למימיו הטהורים אנו צמאים.
נושא השיעור:
חזרה מסכמת על נושא ההגייה
וַיֹּ?אמֶר יַעֲקֹ?ב אֶל־אָבִ?יו אָנֹכִי? עֵשָׂ?ו בְּכֹרֶ?ךָ עָשִׂ?יתִי כַּאֲשֶׁ?ר דִּבַּ?רְתָּ אֵלָ?י קֽוּם־נָ?א שְׁבָ?ה וְא?כְלָה? מִצֵּידִ?י בַּעֲב?וּר תְּבָרְכַ?נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ (בראשית כז יט)
יוצאי דופן בקריאת השוא נח ונע לפי העניין
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול, מה לדעת רבינו צריך לכוון/ להבין באמירת שם השם או אמירת אלוהים בעת ברכה או בתפילה, לכאורה האמירה אדון הכל היה היה ויהיה או תקיף בעל היכולת ובכל הכוחות זה ''מגביל'' את הקב''ה למעמד זמן וכדו'.
א מה אם כן צריך להבין בפירוש השמות של האל כאשר אומר אותם בתפילה?
ב שאלה נוספת, האם יהודי שמתפלל בנוסח בלדי הנמצא בבית כנסת ספרדי או שאמי עליו להתפלל בנוסח שלהם ( לפחות בשירים או בדברים שנאמרים בקול). או שימשיך בנוסח שלו? האם זה משנה אם זה ספרדי או שאמי שמגיע לבית כנסת בלדי?
לכבוד הרב רצון, כנהר שלום!
ידוע מפעלו הכביר של מארי יוסף עמר: "התלמוד המנוקד", וכן דברי ההקדמה של מארי למהדורא זו של התלמוד, והשבח הגדול שמארי משבח את המפעל הזה.
ב"ה אני גם כן משתדל לשמר בלָמדי את מסורת ההגייה היפה (והנכונה) הזו, אך מידי פעם שומע אני קולות כגון "למה צריך להתאמץ?", "הרי השפה היא מוסכמה חברתית כדי להבין, והרי אני מבין גם כשאני קורא ב'שיבוש'!".
ילמדנו רבינו, מה העניין והאם יש עניין דוקא בשימור הלשון הארמית המקורית?
וכן, האם יש 'עניין' לשמר את לשון הקודש בדיבור היומיומי? (שלא בקריאת התורה ובברכת כהנים, ששם חובה לקרוא דוקא בלשון הקדש)
נושאי השיעור:
א. חילוקי מסורת קריאה התלויים במנהג.
ב. האותיות הנחות ה"נעלמות" במבטא.
ג. כללי הגיית שמות אדנות ושם א-להים.
נושאי השיעור:
א. חזרה - כללי הגיית שמות אדנות ושם א-להים
ב. כללי אותיות בג"ד כפ"ת
נושא השיעור:
כללי ה' הידיעה , ה' השאלה