הגיית האות ר בצורה נכונה

במסורת ניקוד דברי חכמינו, מה ההבדל בין אָמר (קמץ באל"ף) ובין אְמר (שוא באל"ף)?
ומתי משתמשים בכל צורה?

ברוך תהיה

לכבוד הרב רצון, כנהר שלום!
ידוע מפעלו הכביר של מארי יוסף עמר: "התלמוד המנוקד", וכן דברי ההקדמה של מארי למהדורא זו של התלמוד, והשבח הגדול שמארי משבח את המפעל הזה.
ב"ה אני גם כן משתדל לשמר בלָמדי את מסורת ההגייה היפה (והנכונה) הזו, אך מידי פעם שומע אני קולות כגון "למה צריך להתאמץ?", "הרי השפה היא מוסכמה חברתית כדי להבין, והרי אני מבין גם כשאני קורא ב'שיבוש'!".
ילמדנו רבינו, מה העניין והאם יש עניין דוקא בשימור הלשון הארמית המקורית?
וכן, האם יש 'עניין' לשמר את לשון הקודש בדיבור היומיומי? (שלא בקריאת התורה ובברכת כהנים, ששם חובה לקרוא דוקא בלשון הקדש)

לדר' צמח קיסר שלום. בהמשך לשאלה ששאלתי לגבי שווא נע במילה אשרי ( ציינתי זאת בשאלה נפרדת) , הייתי מעוניין לדעת האם יש משמעות שונה למילה אשרי. 1. המילה אשרי כאשר השווא נע. 2. המילה אשרי בקריאה מלעיל. 3. המילה אשרי בקריאה מלרע. תודה איתמר פאדל

שלום
האם יש שינוי משמעות בין המילים : שדך - ד' מנוקדת בשווא לבין שדך - ד' מנוקדת בסגול ?
אותה שאלה לגבי המילים "לבבך" "ידך"

תודה

שלום וברכה, ידוע אצל התימנים שיש לקרוא מילים בעלות פתח-גנוב כך: 'הבטיַח', 'נניַח'. ולא 'הבטי(אַ)ח', 'נני(אַ)ח' כפי שקוראין רוב העולם. אני שואל לגבי המילה 'מסייע'. לכאורה צריך לקראה כך: 'מסיֵיַע', אלא שזה נשמע מאוד מוזר. האמנם כך? ברוך תהיה