מלכים א ה לב
וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת:
יהושע יג ה
וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת:
תהלים פג ח
אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים: גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:
תכנים לקריאה נוספת
הגייה וקריאה - שיעור יח - הטעמים
נושא השיעור:
1. 'תביר'- האם שונה משפטו משאר הטעמים המעמידים??
2. שיטת הפיסוק של הטעמים. לרבות דוגמאות והמחשות
הגייה וקריאה - שיעור יד
נושא השיעור:
חזרה מסכמת על נושא ההגייה
הגייה וקריאה - שיעור ח
נושאי השיעור:
א. השלמת נושא אותיות בג"ד כפ"ת
ב. תחילת לימוד 'ה' השאלה
זיהוי העיר גבל במקומות שונים במקרא
מלכים א ה לב
וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת:
יהושע יג ה
וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת:
תהלים פג ח
אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים: גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:
הגיית שוא נע נוטה לחטף פתח ולא לפתח ועל המשמעות ההילכתית
וְכֹ?ל אֲשֶׁר־יִגַּ?ע עַל־פְּנֵ?י הַשָּׂדֶ?ה בַּֽחֲלַל־חֶ?רֶב? א?וֹ בְמֵ?ת אֽוֹ־בְעֶ?צֶם אָדָ?ם א?וֹ בְקָ?בֶר יִטְמָ?א שִׁבְעַ?ת יָמִֽים:
וְלָֽקְחוּ? לַטָּמֵ?א מֵעֲפַ?ר שְׂרֵפַ?ת הַֽחַטָּ?את וְנָתַ?ן עָלָ?יו מַ?יִם חַיִּ?ים אֶל־כֶּֽלִי׃
וְלָקַ?ח אֵז?וֹב וְטָבַ?ל בַּמַּ?יִם? אִ?ישׁ טָהוֹר? וְהִזָּ?ה עַל־הָאֹ?הֶל? וְעַל־כ?ּל־הַכֵּלִ?ים וְעַל־הַנְּפָשׁ?וֹת אֲשֶׁ?ר הָֽיוּ־שָׁ?ם וְעַל־הַנֹּגֵ?עַ בַּעֶ?צֶם? א?וֹ בֶֽחָלָ?ל א?וֹ בַמֵּ?ת א?וֹ בַקָּֽבֶר׃
פרשת פרה אדומה במדבר פרק יט
אות ו ההיפוך שמהפכת עבר ועתיד ומספרים בערבית וארמית
דקדוק לפרשת בא "לָכֵ?ן אֱמֹ?ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל? אֲנִ?י יְהֹוָה? וְהוֹצֵאתִ?י אֶתְכֶ?ם מִתַּ?חַת? סִבְלֹ?ת מִצְרַ?יִם וְהִצַּלְתִּ?י אֶתְכֶ?ם מֵעֲבֹדָתָ?ם וְגָאַלְתִּ?י אֶתְכֶם? בִּזְר?וֹעַ נְטוּיָ?ה וּבִשְׁפָטִ?ים גְּדֹלִֽים׃"
דקדוקי הגייה בהפטרת לך לך
ישעיהו מ
כט נֹתֵ?ן לַיָּעֵ?ף כֹּ?חַ וּלְאֵ?ין אוֹנִ?ים ע?צְמָ?ה יַרְבֶּֽה׃
ל וְיִעֲפ?וּ נְעָרִ?ים וְיִגָ?עוּ וּבַחוּרִ?ים כָּשׁ?וֹל יִכָּשֵֽׁלוּ׃ לא וְקוֹיֵ? יְהֹוָה? יַחֲלִ?יפוּ כֹ?חַ יַעֲל?וּ אֵ?בֶר כַּנְּשָׁרִ?ים יָר?וּצוּ? וְלֹ?א יִיגָ?עוּ יֵלְכ?וּ וְלֹ?א יִיעָֽפוּ׃
ישעיהו מא
רָא?וּ אִיִּים? וְיִירָ?אוּ קְצ?וֹת הָאָ?רֶץ יֶחֱרָ?דוּ קָרְב?וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃
מימות עולם- ברכת יוצר
מהו המקור למנהג הבלדי להגות בברכת יוצר את המילה "מימות" ביוד שוויה?
שמירת הגיית הלשון העברית
לכבוד הרב רצון, כנהר שלום!
ידוע מפעלו הכביר של מארי יוסף עמר: "התלמוד המנוקד", וכן דברי ההקדמה של מארי למהדורא זו של התלמוד, והשבח הגדול שמארי משבח את המפעל הזה.
ב"ה אני גם כן משתדל לשמר בלָמדי את מסורת ההגייה היפה (והנכונה) הזו, אך מידי פעם שומע אני קולות כגון "למה צריך להתאמץ?", "הרי השפה היא מוסכמה חברתית כדי להבין, והרי אני מבין גם כשאני קורא ב'שיבוש'!".
ילמדנו רבינו, מה העניין והאם יש עניין דוקא בשימור הלשון הארמית המקורית?
וכן, האם יש 'עניין' לשמר את לשון הקודש בדיבור היומיומי? (שלא בקריאת התורה ובברכת כהנים, ששם חובה לקרוא דוקא בלשון הקדש)