בשבת זכור קוראים גם את מפטיר פרשת השבוע או רק את פרשת זכור?
שלום כבוד הרב, השנה בעז״ה שבת זכור היא בשבת תצווה, רציתי לדעת האם קוראים מפטיר רק של פרשת זכור או גם את של פרשת תצווה, כמובן שההפטרה שקוראים היא של זכור ״ותהי המלחמה״, בשורות טובות.
ירושלמי עתיד לנחות בלוד בשעה מאוחרת בליל ארבעה עשר ולשוב לביתו עוד באותו לילה. בצאת הכוכבים הוא עדיין במטוס. האם די בכך שיחזור לירושלים לפני הבוקר, או שמעמדו כבר השתנה בזמן שהיה באוויר? הבירור נעזר בדין הנוסע במדבר ובספינה ומבחין בין שיטות הזמנים.
האזינו לבירור המקרה, והפרידו בין זמן הנחיתה, המועד הקובע לפי כל שיטה וזמני קיום המצוות של הנוסע.
השואל הוא ירושלמי שעתיד לנחות בלוד בסביבות עשר בלילה, בליל ארבעה עשר באדר, ולהגיע לביתו בירושלים בהמשך אותו לילה. בצאת הכוכבים הוא אינו בירושלים, אבל גם אינו יושב אז בעיר פרוזה: הוא עדיין במטוס. זו נקודת השאלה, ואין להשוותה למי שהיה בירושלים ברגע הקובע ויצא אחר כך.
בשולחן ערוך מובא דין בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר. הרב משה איסרליש מוסיף שהנמצא במדבר או בספינה קורא בארבעה עשר כרוב העולם, ודין זה נקשר לתוספתא במסכת מגילה, בפרק הראשון.
מכאן מוצע להבין שהחלוקה אינה מחייבת ישיבה דווקא בעיר פרוזה כדי שלא להיחשב מוקף. מי שאינו נמצא בעיר מוקפת במועד הקובע אינו שומר בהכרח על מעמדו רק מפני שעדיין לא הגיע לעיר אחרת. כך נידונים גם הספינה והמטוס.
נראים הדברים לפי הביאור הזה שגם הרמב״ם יסכים לדין, אף שלא הביאו במפורש, מפני פשיטותו. זו מסקנה פרשנית מתוך הגדרת המוקף, ולא ציטוט של הלכה שבה הזכיר מטוס או פסק מפורש על הנסיעה הזאת.
לפי דרך זו, הרגע הקובע הוא תחילת ליל ארבעה עשר בצאת הכוכבים. נמצא שהשואל, שהיה אז באוויר ולא בירושלים, נדון במקרה המתואר כפרוז. אין החזרה לביתו בהמשך אותו לילה מחזירה את זמן חיובו לחמישה עשר.
בספר ילקוט יוסף נזכר דיון במטוס לפי הדרך הקובעת את המעמד על פי עלות השחר. אפשר ללמוד מן הדיון שיש משמעות לכך שהאדם באוויר, אך אין להפוך את שתי השיטות לזהות: הן חלוקות במועד הקובע, והדבר עשוי לשנות את התוצאה בנסיעה אחרת.
לפי ההכרעה המוצעת, כשהשואל יגיע לביתו בירושלים באותו לילה יקרא את המגילה בליל ארבעה עשר, ויחזור ויקרא ביום ארבעה עשר. גם את משתה הפורים יקיים אז בביתו, אף שבני ירושלים סביבו אינם מקיימים באותו יום את פורים שלהם.
במשלוח מנות מתעוררת שאלה נוספת: האם לתת לירושלמים שטרם הגיע יום חיובם? מובאת דעת יש אומרים שהדבר תלוי בנותן ולא במקבל. אין להציג אותה כדין מוסכם. לצדה מוצעת אפשרות לפנות לחברים בשפלה, שיקנו ויתנו מנות על חשבונו ביום ארבעה עשר.
מסקנת הדברים
לפי הביאור הנמסר ובתנאי הנסיעה הזאת, השהייה במטוס בצאת הכוכבים קובעת לשואל חיוב של פרוז, גם אם ישוב לביתו בירושלים באותו לילה. יש לשמור על ההבדל בין שיטות הרגע הקובע ועל הייחוס לדעה מסוימת בעניין מקבל משלוח המנות.
מתי יקרא המגילה הירושלמי שהיה במטוס בצאת הכוכבים ונחת בהמשך הלילה?
לפי הפירוש המוצע במקרה הזה, הוא נדון כפרוז וקורא בליל ארבעה עשר וביום ארבעה עשר, גם אם יחזור לביתו בירושלים באותו לילה. ההכרעה נסמכת על כך שבמועד הקובע לפי השיטה הזאת הוא לא היה בעיר מוקפת. אין להחיל אותה על נסיעה בתנאים אחרים בלי לשמור על שיטת הזמנים.
האם הדיון במטוס מבטל את המחלוקת על הרגע הקובע?
לא. לצד השיטה המעמידה את הרגע הקובע בצאת הכוכבים נזכר דיון לפי עלות השחר. עצם ההתייחסות למטוס אינה הופכת את מועדי הקביעה לזהים. גם ההסכמה המוצעת של הרמב״ם לדין מוצגת כפירוש, ולא כפסק מפורש שלו על מטוס.
כיצד ינהג השואל במשלוח מנות כשהוא בביתו בירושלים ביום ארבעה עשר?
מובאת דעת יש אומרים שיכול לתת גם למקבל ירושלמי שטרם הגיע יום חיובו, מפני שהדבר תלוי בנותן; אין זו דעה המוצגת כמוסכמת. אפשרות נוספת שנמסרה היא לפנות לחברים בשפלה שיקנו ויתנו מנות על חשבונו ביום ארבעה עשר.
שלום כבוד הרב, השנה בעז״ה שבת זכור היא בשבת תצווה, רציתי לדעת האם קוראים מפטיר רק של פרשת זכור או גם את של פרשת תצווה, כמובן שההפטרה שקוראים היא של זכור ״ותהי המלחמה״, בשורות טובות.
ממאחר שהשנה כולם קוראים ביום ששי את המגילה.
מה לגבי עניין קריאה בתורה וסעודה?
והאם מי שנמצא בירושלים בליל ארבעה עשר נחשב ירושלמי או שזה לא משנה איפה יהיה?
לכה"ר שלום
האם ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים ע"י שיתן לפני פורים ע"מ שיזכה במתנה רק כשיגיע פורים?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול
מדוע נמנעו מלהתענות תענית זו בערב שבת כנהוג בתעניות אחרות (עשירי בטבת)?
מהם הכללים שנקבעו ע"י מייסדי המנהג במקרה שהוקדמה התענית ליום חמישי בשבוע?
הסוברים שרשאים להתענות בע"ש, כיצד יתמודדו עם בעיות הלכתיות כגון: אמירת עננו, קריאה בתורה ועוד?
האם הדין זהה במקרה שקורא המגילה דלג על מלה בקריאתו?
היש קשר בין הדין של קריאת המגילה למפרע או לסירוגין?
איך מתקשר עם ההלכה שהלועז ששמע קריאה בעברית יצא י"ח למרות שאיננו מבין את השפה?
מה בנוגע לאכילה לפני קריאת המגילה בערב ובבוקר לדעת רבנו הרמב"ם?
שלום הרב, אנחנו גרים בירושלים והשנה בשבת זכור כנראה נסע להורי אשתי שגרים במרכז והם יקראו מגילה במוצ"ש וביום א'.
1. מה נצטרך לעשות בעניין מצוות פורים אם נחזור לירושלים במוצ"ש? האם נתחייב לחגוג כפרוזים?
2. אם נחליט לחזור ביום א' לי -ם בצהריים האם נתחייב לחגוג גם כמוקפין?
בתודה ובהערכה.
שלום הרב, האם מחלל שבת יכול לקרוא את המגילה עבור אשתו?
תודה
מארי הנכבד מה המקור לסועדת פורים? האם לומדים זאת מהלכות יו"ט? האם בגלל שכתוב במגילה "ימי משתה ושמחה"? למאי נפקא מינה, האם ניתן לקיים סעודת פורים במאכלי חלב? כי הרמב"ם כתב בהלכה "כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות". האם כתב כך כחובה או האם כתב כך כי זה מנהגו שלעולם? (כי רבנו לא פסק כרבי יהודה שאמר כאשר ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר, וכשאין ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא ביין.)
לק"י יורינו רבינו:
א. האם מותר לבעל/ גבר לתת את מעילו לאשתו/ אישה כשקר לה או שמא זה איסור "לא ילבש"?
ב. האם כל אחד מבני הבית חייב במשלוח מנות/ מתנות לאביונים? או שמא סומכים על האב?
ג. את התשובה הנ"ל שיוצאים יע"י האב האם כשהאב שולח צריך לתת כמות על כל המשפחה? או שמא כמות של אדם אחד ששולח?
ד. מה הדין באם אדם נמצא ביום י"ד בעיר מפורזת וקורא שם את המגילה בערב ובבוקר ועוסק במצוות היום ולאחר מכן נוסע לירושלים? האם חייב לקרוא שוב את המגילה איתם ולעשות את מצוות היום? בברכה.