בנקיון שערכתי בביתה של סבתי, מצאתי שקית ישנה מאד המכילה יומן אישי ומכתבים רבים השייכים לדודי. מסתבר שאיש לא יודע על קיומה של השקית, ואיש לא נגע בה בחמישים השנים האחרונות. עלעלתי במכתבים וביומן ומצאתי שם פרטים רבים שלא היו ידועים לי על משפחתי, ובכלל, סקירה מרתקת על חייו של דודי בתור בחור צעיר. קראתי את החומר מבלי לשתף אף אחד, כי חששתי שיכעסו על שאני פוגעת בפרטיותו של דודי. שאלתי, האם חרם דרבינו גרשום שייך גם לאחר כל כך הרבה שנים, או שקיים איזשהו חוק התישנות המסיר את העוקץ מסודיותם של הדברים ומעמיד אותם באור היסטורי ולא אישי?
