במעשים הנפשעים שלהם כלפי כל העם היהודי מזכירים לנו שחובה עלינו להתאחד סביב היעוד שלו ע'מ שנזכה גם לשבת בטח בארצנו
תכנים לקריאה נוספת
גר קטן שלא נתנו לו למחות
מה דינו של גר קטן שלא הודיע לו לפני בר מצווה שהוא אכן גר אלא כמה שנים אח"כ? האם נלקחת ממנו אפשרות המחאה? או להיפך שמא הוא גוי? או העובדה שהוא לא מיחה אח"כ היא מספיקה והוא נשאר גר
גויה בת למשפחת כהנים?
כבוד הרב שלום וברכה האם בת לאב יהודי כהן ולאם נוצריה שהתגיירה בגיור רפורמי לא תקף, אבל גיירה את בתה בגיור אורתודוקסי כדת וכדין בגיל צעיר, נחשבת לבת כהנים? האם נחשבת כיהודיה? האם יש משמעות בכלל לאישה שהיא בת כהנים? ולמה היום כשאין בית מקדש יש בכלל משמעות לכהונה בעם היהודי?
תודה
דברי הרמב"ם בקיום מצוות
שלום הרב, ראיתי ברמב"ם הלכות מלכים (ח, יא) כי גוי שרוצה לקיים 7 מצוות בני נוח צריך לעשות זאת רק כי ה' ציווה ולא בגלל השכל. האם הרמב"ם כותב זאת גם לגבי יהודים על תריג מצות או לפחות על המצוות השכליות שיש? ואם לא, למה? למה על הגוי כן ויהודי לא? והאם יש מקורות נוספים ברמב"ם בקשר לכך? חזק וברוך לרב,
תודה רבה
האם מותר לאכול מוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי?
האם מותר לאכול מוצרים שיש בהם אבקת חלב נוכרי?
שאלות היפותטיות
בס"ד
1) מה נכנס להגדרה של עבודת כוכבים האם תמונה של אדם (לא תלת מימדית) נכנסת להגדרה (ז"א שאין להתכופף מולה וכו')?
2) "ישראל שעבד עבודה זרה -- הרי הוא כגוי לכל דבר, ואינו כישראל שעבר על עבירה שיש בה סקילה"-
א. אם כך הדבר מדוע חייב סקילה הרי משעבד הוא כגוי למה אז יש עליו להענש?
ב. אם כך אז לאדם אין טעם לחזור בתשובה הרי הוא כגוי האם הוא צריך להתגייר כדי להחשב לישראל?
תודה רבה
הריגת עובר ההבדל המהותי בין גוי ליהודי
במסכת סנהדרין (נ"ז/ב) נאמר שגוי (בן נוח) נהרג בדיין אחד, בעד אחד ושלא בהתראה ומדעת ר' ישמעאל שנפסקה להלכה - נהרג אף על העוברין. לעומתו ישראל שהרג עובר נענש אך לא נהרג. שאלתי היא מדוע גוי נהרג על הריגת עובר שבמעי אמו, וישראלי לא? מדוע ישראלי נהרג רק על הנולדין? (תינוק שנולד) מדוע דווקא כאן החמירה ההלכה עם הגוי? מה ההבדל המהותי בין גוי לישראל במקרה דנן? ומה ניתן להסיק מכך על מעמד העובר שבמעי אימו? האם במקרה הגוי הוא "יותר " אדם? אשמח אם הרב יוכל לצרף אסמכתאות על מנת שאוכל להיעזר בתשובתו בעבודת הסמנריון שלי.
אירוח בדואי וארוחה על האש
שלום עליכם יש לי טיול מטעם העבודה, במהלך הטיול יש ארוחה בשרית "על האש". הובטח לי של האוכל בהשגחה כשרה למהדרין, כיוון שאינני הדתי היחידי בעבודה.
1. כבן לעדה תימנית האם אני צריך השגחה "בית יוסף"ולא רק מהדרין?
2. אני מצידי מבקש עותק של תעודת הכשרות - מה עוד לבדוק מעבר לתוקף התעודה?
3. אם ההשגחה איננה מוכרת לי מה לעשות?
4. אם אני נמנע מאכילת בשר בהמה, האם לגבי עוף יש בעיה ספציפית?
5. מבחינת המגישים הבנתי שזהו אירוח בדואי, האם מותר לו לשרת אותי והאם אינ יכול לסמוך על זה?
6. הגשת קפה שבושל ע"י בדואי - מותר או אסור?
בתודה מראש
בני נוח - מחוייבים לידע השם?
בהלכות מלכים ומלחמות פרק ט,א כתוב "על שישה דברים נצטווה אדם הראשון--על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים." לגבי עבודה זרה. האם זה אומר בימפורש שהבן נוח מחוייב לידע השם, כמו כתוב בהלכות יסודי התורה פרק אתא ש-"יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו?" בכל זאת, האם הוא צכיך ללמוד מיהודי שהוא יכול "לידע" או להאמין ש בדיוק השם קיים והוא בורא העולם?