רשאים ואף חייבים לבקר את הממשלה ואת העומד בראשה בדרך תרבותית ולא בעזות פנים, כי: 'עז פנים לגהינום'
לא אחת אנחנו נפגשים או שומעים בני אדם שיש להם השגות, ואולי תחנות ומחנות כנגד השלטון או העומד בראש השלטון. זה טבעי, ואכן ראוי שיאמרו את דברי השגתם, ואולי אפילו חובתם היא לומר זאת. אדרבה, על ידי השגותיהם הדברים נשמעים, ואולי אף יבואו לידי תיקון.
אבל לפעמים אנחנו שומעים טיפוסים מיוחדים של משיגים שהם משיגים באיבה ובשנאה, לא בתלונה מתורבתת. כך אתמול, הצפנו למי שהציגו אותו כמנהל תיכון, והוא דיבר בצורה גסה ובוטה כנגד ראש הממשלה. אולי הוא חייב לומר את דעתו נגד ראש הממשלה, אך עליו לעשות זאת בצורה מתורבתת, ולא בצורה גסה ובוטה.
ברגע זה אינני מדבר רק על כך שצריך לדבר בצורה מכובדת כלפי כל בן אדם, בוודאי גם כלפי מי שמוסרים את עצמם בנפשם יומם ולילה למען המדינה, אלא אני מדבר על דמות חינוכית. איך ייתכן שאדם כזה, המדבר בצורה כל כך בלתי מתורבתת ועזת פנים, משמש כמנהל? אנחנו הולכים לפי מסורת אבותינו, שהייתה זהירה כל כך מעזות פנים. הרי במשנה נאמר "עז פנים לגיהנום". ידענו שעזות פנים היא דבר קשה מאוד.
יום יום, בתפילתנו, אנחנו אומרים ממש לפני התפילה: "יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, לטהר מערכי רעיוני ולכונן מענה לשוני. ותכסה מזדונות ותנקה עם הגיונות ותמחול עוונות ותהיה עם לבבי בעת מחשבי, ואם פי בעת הטבעי, ואם ידי בעת מעשי, ואם רגלי בעת תלוכי. ואל אומר לפניך דבר שלא כרצונך. שטן ילבילני, ויצר הרע עליך, ועיר פניך אליי. ונתת אותך עליי וקבל תינתי ורוצה בשטחיתי, ועוזרני על דבר שמך. חונני וזאת עדה כי עשית חסד עם עדי חסד. אחרי חפצת בי ותקציבני לעמוד לפניך לעולם. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי". יותר מזה, יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו, שתרגילנו לדבר מצווה ואל תרגילנו לדבר עבירה, ותשלח דבר יוצר טוב, ולא תשלח בנו יצר רע. תחזקנו באמצעותך ותיתן חלקנו בתורתך, ותתננו לחן, לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ותגמלנו חסדים טובים לפניך. ברוך ה' עושה חסדים טובים.
יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתצילנו היום הזה ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע, מיצר רע, מחבר רע, משכן רע, מפגע רע, מעין הרע, מלשון הרע, מעדות שקר, משנאת הבריות, מעלילה למיתה משונה, מחלואים רעים, ממקרים רעים, מגזרות קשות, ממיתה קשה, מבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית ובין שאין לו בן ברית, ומדינה של גיהנום."
ראו כיצד יום יום אנחנו מתפללים שה' יסייע לנו לבנות את אישיותנו, שנהיה אנשים מתורבתים ולא אנשים בוטים, לא אנשים עם סיני פנים ולא אנשים שמדברים כדבר אחד הזולים והפושעים. במיוחד כאשר מדובר במנהל חינוכי, מנהל כזה המדבר בצורה כזאת יש להדיח מיד. זהו פגע רע לתלמידים, כל שכן שעוד מביאים אותו לתקשורת לעיני כל. הרי יש כאן פשיטת רגל לחברה שמקיימת מנהל כזה. זו פשיטת רגל תרבותית ואנושית ממדרגה ראשונה.
תכנים לקריאה נוספת
שאלה קשה
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
אני תלמיד בישיבה לצעירים של הישיבה הגבוהה מרכז הרב.
כיצד אפשר להסביר את העובדה שחמישה מחבריי נרצחו על דף גמרתם? הרי זה כ"כ מנוגד לעיקרון של 'תורת חיים'! האם בכלל יש לשאלות מסוג זה תשובה? אחר האירוע, כיצד אפשר לקיים 'משנכנס אדר מרבים בשמחה'? כיצד הרב חושב שאפשר לחגוג את פורים לאחר אירוע כזה?
תודה רבה לכבוד הרב.
האם מפעיל עגורן יעבוד בזמן ירי טילים כשנדרשות לו לפחות חמש דקות להגיע למרחב מוגן?
עבודתי על עגורן צריח מנוף בגובה כ 90 מטר ואמרו לנו מיום ראשון הקרוב חוזרים לעבוד רגיל, ולפני חצי שעה היו נפילות בראשון לציון ובאזור השפלה גוש דן וכו.. לוקח לפחות 5 דק לרדת מהמנוף עד להגעה בטוחה לממ״ד. השאלה אם ללכת לעבודה או יש חשש פיקוח נפש? (ייתכן שהמדינה תשלם מה שנאלצנו העובדים לא לעבוד)
סירוב פקודה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
קראתי את תשובת כבודו: "אני נגד סירוב פקודה. הנני נגד סירוב פקודה, כי סירוב פקודה יפרק את אחדותנו המינימאלית שנותרה לנו. ובלי אחדות מינימאלית, לא נהיה כאן. ושנאת חינם שהיתה בימי בית שני תוכיח. כללו של דבר, המשך קיומנו כעם יהודי בארצו, גם במידה מוגדלת, שווה לנו כאין ערוך מול ערכים חשובים אחרים, שאין להטיל ספק בהם. וסירוב פקודה, לענ"ד, יפגע בהמשך קיומנו בארץ הקודש". יש לי כמה שאלות:
כיצד מתייחסת ההלכה לחייל שפגע בשוגג בחבריו לכוח במהלך הלחימה?
במלחמות ישראל אנו שומעים על ירי דו צדדי ע"י כוחותינו בהם נהרגים חיילים ע"י חיילנו מה דעת ההלכה במקרים כאלו?
פדיון שבויי גולדווסר ורגב
מארי ערוסי שליט"א. לאור התפתחויות האחרונות בפרשת שבויי מלחמת לבנון השניה, אלדד רגב ואהוד גולדווסר,
רציתי לדעת מה הרב חושב בנידון לאור משנת רבנו. כמובן, שלצערינו התשובה היא לשם לימוד בלבד, כי אין מדינתינו מדינת הלכה, ואם הלכה דעת הרמב"ם אינה שלטת. יורינו מורינו ורבנו אם כן, האם לצורך השבתם - ואין אנו יודעים אם הם חיים או מתים, והצורר ימ"ש הלבנוני, אינו שולח לנו רמזים באשר לגורלם, ואין אנו יודעים מה נקבל, האם מותר/צריך/חובה/זכותינו לשחרר רוצחים נתעבים, ובמיוחד רוצח משפחת הרן והשוטר שחר ז"ל המתועב, ופירוט אסטרטגי של מדינת ישראל באשר לפצצות ברמת הגולן וכיו"ב.