האם לא די בהריגתם של האויבים? האם ראוי היה לגרום להם גם חבלות ועוורון באמצעות הביפרים המתפוצצים?
ראיתי מישהו שהסתייג ממשלוח הביפרים לאותם צוררים בטענה: "מילא להרוג אותם, בסדר, מגיע להם, אבל להפוך אותם לנכים? לא צריך לעשות דבר כזה." ובכן, הדבר פשוט. במלחמה עלינו להתנהל בשני אופנים: האופן האחד הוא להפחיד את האויב אשר זומם לכלותינו. כאשר יש אפשרות למנוע פגיעה באנשינו בעת הלחימה, עלינו לעשות זאת. לכן, אם האויב נלחם בנו, נילחם בו כדי להשמיד אותו, לא כדי לענות אותו. אך עלינו להיות זהירים ולא לגרום לעצמנו להסתכן.
משום כך, אם אנחנו יכולים לשלוח לו כלי משחית בצורה כזו שאנו נמצאים במרחק ולא נפגעים מאותה מלחמה, הדבר הזה מותר וראוי. מצד אחד, פגיעה באויב מרתיעה אותו, ומצד שני, היא מונעת פגיעה באנשינו. עם זאת, לתפוס אויב ולענות אותו בעינויים שונים זו כבר שאלה אחרת. ייתכן שבמקרים כאלה עדיף להרוג ולא לענות בידיים. לקום ולעשות, אך בדרך של שלט מרחוק, כשהמטרה היא למנוע פגיעה באנשינו ולפעול בכוח מרתיע ככל האפשר נגד צוררינו – הדבר הזה נכון לעשות.
תכנים לקריאה נוספת
סירוב פקודה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
קראתי את תשובת כבודו: "אני נגד סירוב פקודה. הנני נגד סירוב פקודה, כי סירוב פקודה יפרק את אחדותנו המינימאלית שנותרה לנו. ובלי אחדות מינימאלית, לא נהיה כאן. ושנאת חינם שהיתה בימי בית שני תוכיח. כללו של דבר, המשך קיומנו כעם יהודי בארצו, גם במידה מוגדלת, שווה לנו כאין ערוך מול ערכים חשובים אחרים, שאין להטיל ספק בהם. וסירוב פקודה, לענ"ד, יפגע בהמשך קיומנו בארץ הקודש". יש לי כמה שאלות:
נוהל חניבעל - החטיפה בצה"ל
בעקבות החטיפות
רציתי לשאול את דעת הרב בעניין נוהל "חניבעל " נוהל זה מדבר על מיקרה של חטיפת חייל צהל לשם מיקוח. במקרה זה הפקודה היא לירות בחוטף ובמידת הצורך גם בחטוף, על מנת להרוג. נוהל זה מוסבר לכל חיילי צהל אם אני לא טועה כבר בטירונות. מסבירים לחיילים שחייל חטוף הוא פגיעה מורלית וביטחונית כל כך קשה שצריך לסכל בכל מחיר. האם מבחינה הלכתית הנוהל הזה נכון? האם יש למה להשוות אותו?
תודה ש
שבת
במידה ואני מבלה את השבת במקום רחוק מבית הורי - האם מותר לי לטלפן ולחלל שבת בכדי לשאול לשלומם במקרה של התקפה על איזור מגורי או בכלל בכל כמה שעות בכדי לוודא על מצבם??