מהי סמכותה של הרבנות הראשית מבחינה הלכתית?
מה סמכותה של הרבנות הראשית מבחינה הלכתית?
הדאגה לחטופים אינה יכולה להיפרד מן האחריות לדרך שבה אנו מדברים זה עם זה. על רקע פעימות השחרור בפברואר 2025 מובאת כאן קריאה לשיח פנימי בונה, לצד עמדה תקיפה באשר ללחץ על האויב ולהשבת כל החטופים.
האזינו לדברים במלואם ולקריאה לשיח בונה ולהשבת כל החטופים, בהקשר התקופה שבה פורסמו.
דברים אלה נאמרו על רקע פעימות שחרור החטופים והפסקת האש, ופורסמו בפברואר 2025. העמדה המדינית המובאת כאן שייכת להקשר ההיסטורי של ההקלטה.
השיח הציבורי השלילי, ולעיתים הרעיל, בעניין החטופים מכאיב מאוד. החשש הוא שהמחלוקת בתוכנו מאפשרת לאויב להרים ראש ומעמידה בסכנה גם את פעימת השחרור הבאה. עלינו להתפלל שנזכה לשוחח בינינו בצורה חיובית ובונה.
התקווה המובעת בהקלטה היא שיתקיים האולטימטום החדש המיוחס לנשיא טראמפ: שחרור כל החטופים בפעם אחת, ואם לא ייעשה כן — הפסקת הפסקת האש וחידוש הלחימה. זו מובאת כאפשרות שמייחלים להתממשותה, ולא כתיאור של תוצאה שכבר התרחשה.
העמדה שננקטה באותן נסיבות הייתה להפסיק את הסיוע ההומניטרי, ובכלל זה דלק ומזון, עד להשבת כל החטופים. הנימוק שניתן הוא החשש שהאויב מנצל את סוגיית החטופים כדי להשתקם. אין להציג עמדה זו, שנאמרה באותו שלב של המלחמה, כהנחיה מעודכנת למועד קריאת הדף.
מסקנת הדברים
נדרשים שיח פנימי חיובי ובונה, תפילה ומאמץ להשבת כל אחינו — החיים והחללים — אל בית ישראל במהרה. הדיון באמצעי הלחץ על האויב נשמר בהקשרו ההיסטורי.
מהי הקריאה בנוגע לשיח הציבורי על החטופים?
נדרשת שיחה חיובית ובונה בתוך ישראל גם בעת מחלוקת וכאב. בהקלטה מפברואר 2025 מובעת דאגה שהשיח השלילי מחזק את תחושת כוחו של האויב ומסכן את המשך שחרור החטופים. הקריאה היא לתפילה ולשיח פנימי אחראי.
מה הייתה העמדה ביחס לשחרור החטופים בפעימות?
בהקלטה מובעת תקווה שכל החטופים ישוחררו בפעם אחת, בהתאם לאולטימטום החדש המיוחס בה לנשיא טראמפ. מוצגת תמיכה באיום להפסיק את הפסקת האש ולחדש את הלחימה אם לא ישוחררו כולם. זו עמדה בהקשר פברואר 2025, ולא תיאור של מה שהתרחש לאחר מכן.
למי מתייחסת הקריאה להשבת כל החטופים?
הקריאה להשבת כל החטופים כוללת במפורש את החיים ואת החללים, כדי להשיב את כולם אל בית ישראל במהרה. לצד הדיון באמצעי הלחץ באותן נסיבות, הדברים מסתיימים בתפילה להשבתם.
מה סמכותה של הרבנות הראשית מבחינה הלכתית?
שלום כבוד הרב,
תהיתי באם ניתן לברר סוגייה מסויימת עם כבודך הקשורה לבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו לאחרונה.
יש לי חבר אמריקאי ששמח על נצחונו של דונאלד טראמפ.
אני לכשעצמי מאד נבוך מהעניין. ראיתי שמספר ארגונים אנטישמיים שמחים אף הם על נצחונו. וקשה לי להבין למעשה על מה שמחתם, אם באמת נצחונו של דונאלד טראמפ יהיה טוב לישראל ותורתנו!
יתרה מזאת, אחד היסודות היותר חשובים בתורתנו הוא מידת הרחמנות, האם וכיצד ניתן ליישב זאת עם הדרך בה טוען דונלד טראמפ שינהג עם המהגרים המסכנים בארצו.
הורנו רבנו. – אודה מאד להתייחסותך
שאלו חברים לבית המדרש אשר זוכים ועוסקים בתורה יום יום. גם בתלמוד, גם במשנה, גם בהלכה, גם בענייני אמונה אבל גם הם מתמודדים עם שאלות שצפות ועולות בשיח הציבורי. הם שמעו בחדשות שיש חבר כנסת שמישהי התלוננה כנגדו שלפני 15 שנה הטריד אותה מינית, ומיד קיבל השעיה מיו"ר מפלגתו שיותר לא ישמש כחבר כנסת.
היו מחברי בית המדרש שאמרו, כל הכבוד, יש כאן סימן של הבראה רוחנית, של ערנות לרמה מוסרית, של צניעות וישר כוחם. בזה אנחנו רואים כאילו התקדמות לימות המשיח בעידן כזה מתירני, בעידן כזה שהכל מותרים לכם.
לכבוד הרב השלום והברכה.
כידוע כל תלמידי הישיבות שמצהירים מידי שנה שתורתם אומנותם בחתימת ע"ד ודוחים גיוס חתומים בסעיפים ברורים בהם כתוב שכל עוד התלמיד לא נשוי בגיל 22 אין לו רשות לעבוד בשום עבודה.
וכידוע כל תלמיד ישיבה מגיל 18 -22 משלם כל חודש ביטוח לאומי 120₪ דבר שמשך אותם שנים מצטבר לאלפי שקלים.
שלום הרב.
אני עיינתי בתשובות קודמות של הרב בנוגע לעליה להר הבית, ולא הבנתי את ההלכה למעשה.
מה הייתה דעתו של מארי לעליה להר הבית *כיום*?
האם מותר לעלות?
תודה רבה.
בשעה טובה, עכשיו בהסכם הקואליציוני, יהיה אפשר להתדיין בבתי דין לממונות.
האם זאת אומרת שלבית דין יהיה אפשר לכפות את ביצוע הפסק, או אם זה ישאר תלוי ברצון הטוב של המתדיינים?
א יורנו הרב במאור תורתו האם לאחר פריצת המלחמה יש חיוב מצד המדינה כמובן על פי ההלכה לפנות אנשים מבוגרים או אנשים שפוחדים מלהישאר בצפון בבתיהם ולשלם להם על כך?
ב האם יש דינים מיוחדים בהלכה לירא ורך הלבב זכויות ו/או חובות כגון האם לוקח חלק בקבלת החלטות וכו'?
1 איך בכלל דנים על בעד או נגד הרפורמה המשפטית הרי הרפורמה כדרך אגב מעניקה לגיטימציה למערכת השפיטה שעל שופטיה אמר הרב עובדיה שאינם מצטרפים למנין... ואם נניח שנקבל את הרפורמה הרי היא מעצימה את כוחן של הכנסת והממשלה והרי בכך יש ועוברים על לאו "לא יסור שבט מיהודה" שאוסר על נטילת שלטון למי שאינו מזרע בית דוד ומבית חזקיה, בפרט כמו שראינו אצל החשמונאים על אף היותם צדיקים לא נותר מהם זכר עקב נטילת המלוכה.
2 מה עלינו לכוון בברכת השיבה שופטינו ?
3 האם הכל שפיט בבית המשפט ובהלכה?
לנוכח הפרשה המטלטלת שפורסמה בתקשורת ומשפיעה על הועדה למינוי שופטים, כבר מתחילים נבחרי הציבור להרהר אם המתכונת שקיימת היום לבחירת שופטים נכונה או לא נכונה. מה יש למשפט התורה להציע?