הגוף צם ביום הכיפורים, והאדם בוחר לצום. אם הבחירה שייכת למי שיש לו דעת ורצון, מדוע הרמח״ל כולל את הגוף בקבלת השכר? השאלה פותחת בירור על חלקו של הגוף בעבודת האדם ועל תפקיד הנשמה לפי הרמח״ל והרמב״ם.
האזינו לשיעור ועיינו במאמר ובשאלות להעמקה.
זיכוך לגוף וזכות לנשמה
בסימן ע׳ של דעת תבונות, רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) מתאר את הנשמה כמי שבאה לרומם את הגוף. באמצעות תורה ומצוות הגוף מזדכך והנשמה זוכה בקיום רצון קונה. סימן ע״א מבחין בין השינוי בגוף לבין הזכות לנשמה ומעמיד שאלה על התועלת שיש בשלמות זו לנשמה עצמה. התשובה בסימן ע״ב משאירה את בירור עניינה של הנשמה להמשך ומתמקדת בתפקידה בעולם הזה.
״הנה זה הזיכוך הוא עיקר הפעולה אשר לנשמה בעולם הזה״
מה פירוש להתעלות כמלאכי השרת?
תיאור העלייה ״להיות כמלאכי השרת״ מעורר שאלה על גבול הדמיון. הרב ערוסי מבחין בין זיכוך של הגוף, שבו החומר מתעלה, ובין המלאכים כפי שהם מובנים בשיטת הרמב״ם. המלאך בקריאה הזאת הוא שכל נבדל, ודמותו הגופנית שייכת למראה הנבואה. הארת פני משה משמשת דוגמה לכך שאפשר לדבר על גוף שמדרגתו השתנתה, והדיון במהות המלאכים אצל הרמח״ל נשאר בשלב זה פתוח.
מי עמל ומי מקבל שכר?
הרמח״ל מביא את מדרש הנעלם על גוף שחסר את תשלומו בחייו ונקרא ״שרה בתשלומו״ לאחר שהלך בדרך ישרה. בקריאת הרב ערוסי, הביטויים ״צדיק״ ו״ישר״ מחדדים את הקושי. הם רגילים לתאר את בחירתו של בעל דעת, והמדרש מחיל אותם על הגוף הנושא את משא המעשה. ההבחנה מביאה את העיון לשאלה אם שותפות זו מספיקה כדי לדבר על שכר לגוף עצמו לאחר התחייה.
אצל הרמח״ל זיכוך הגוף עצמו הוא מתכלית פעולת הנשמה. לפי הקריאה ברמב״ם שמציג הרב ערוסי, התמודדות עם תאוות הגוף מאפשרת לנפש לקנות את שלמותה.
דוגמת האבנים שמהן בונים בית מחדדת את הצד השני של הקושי. הבית מרחיב את דעתו של האדם שמשתמש בו. התועלת שייכת לבעל הדעת, אף שהחומר שימש בפועל לבנייה. זוהי המחשה של היחס בין חומר ובעל דעת בקריאה ברמב״ם. השאלה על שותפות הגוף לפי הרמח״ל, שעולה שוב בדוגמת הצום ביום הכיפורים, נשארת פתוחה בנקודה שבה התמלול מסתיים.
בחירה, פעולה גופנית וקבלת שכר הן שאלות שונות. שותפות הגוף בעבודה עומדת ביסוד דברי הרמח״ל על זיכוכו ועל השכר לאחר התחייה, ואילו בקריאת הרב ערוסי ברמב״ם תכלית העבודה היא שלמות הנפש הבוחרת.
לשם מה באה הנשמה בגוף לפי הרמח״ל?
הנשמה באה בגוף כדי לזכך אותו באמצעות התורה והמצוות. תפקידה כולל את חיות הגוף בעולם הזה ומכוון לרומם אותו משפלותו עד שיהיה ראוי לעמוד עמה לאחר התחייה.
מה ההבדל בין זיכוך הגוף לזכות הנשמה?
זיכוך הגוף הוא שינוי במדרגת הגוף, וזכות הנשמה באה מקיום רצון קונה. בסימן ע״א הנשמה שואלת איזו תוספת שלמות יש לה עצמה, ובסימן ע״ב עיקר הבירור נשאר בזיכוך הגוף.
מדוע עולה קושי בייחוס שכר לגוף?
הקושי עולה מפני שרצון ודעת מאפשרים בחירה ומקנים משמעות של מצווה למעשה. הגוף נושא את המעשה בפועל. השאלה היא כיצד שותפותו מצדיקה דיבור על שכר כאשר הבחירה מיוחסת לנפש.
מה מלמד הדימוי לבניית בית על חלקו של הגוף?
הדימוי מראה שהחומר יכול להשתתף בהשגת התכלית, והתועלת שייכת לבעל הדעת. אבני הבית מאפשרות לאדם ליהנות מבית מרווח. כך הדימוי מבהיר את קריאת הרב ערוסי ברמב״ם, ואת השאלה שנותרה פתוחה בשיטת הרמח״ל.
כיצד מתואר תשלום השכר לגוף במדרש על שרה?
מדרש הנעלם מתאר את הגוף כחסר תשלום בחייו, ואת הגוף שהלך בדרך ישרה הוא מכנה ״שרה בתשלומו״. בקריאת הרב ערוסי ברמח״ל, הגוף מקבל את שכרו לאחר התחייה, כאשר זיכוכו מגיע לידי ביטוי.
כיצד שונה תכלית עבודת הנשמה בקריאה ברמב״ם?
לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם שמציג הרב ערוסי, תכלית העבודה היא שלמות הנפש. ההתמודדות עם תאוות הגוף מאפשרת לנפש להתקדם אל שלמות זו, וחיי העולם הבא מיוחסים לנפש לאחר היפרדותה מן הגוף.